תשובה לשי,
תלוי איך אתה מסתכל על זה. אם אכן זה ילד, אז סער הוא החבר של גל שמבין הכל וגם לפעמים מסית, אם זו מטאפורה אז רק סער יודע כי הוא זה שגורם לגלים. כדי להשאיר את זה לטעמו של הקורא, לא השתמשתי בבטוי כמו: "רק לסער גליתי" או "אני גל שסער מעורר אותי". מה דעתך יורם
[ליצירה]
תשובה לשי,
תלוי איך אתה מסתכל על זה. אם אכן זה ילד, אז סער הוא החבר של גל שמבין הכל וגם לפעמים מסית, אם זו מטאפורה אז רק סער יודע כי הוא זה שגורם לגלים. כדי להשאיר את זה לטעמו של הקורא, לא השתמשתי בבטוי כמו: "רק לסער גליתי" או "אני גל שסער מעורר אותי". מה דעתך יורם
[ליצירה]
זה שיר אמיתי..... -:)
כקורא, אתה נסחף בסערת הנפש שאותה הוא מביע.
במיוחד בולט הביטוי: "...את יודעת שאין מי שיקלוט אותך אליו אם תפלי..." שמתאר את המילכוד, והסוף שנותן מוצא. נ פ ל א !
[ליצירה]
אינני יודע לאיזה "חטא" כיוונו דבריך בשיר כיוון שהסוגיה שהעלית יכולה להתיחס לכל חטא, החל מהחטא הקדמון וכלה בימינו אנו - קבלת דברים כהוויתם - במובן של "כזה ראה וקדש" בכל תחומי החיים.
באשר לתגובה שלך, קרפה דיאם לא אהבתי את המילה "הוא". מי אמור לענות לך - קרפה - על השאלה ?
אולי תפנה אותה אל שי - וכך תיצור איתו קשר שיעזור לך להבין? נראה כאילו אתה מזלזל בו עד כדי כך, שאפילו אינך מצפה ש-"הוא" זה שיענה לך. תחשוב על זה.
[ליצירה]
התגובות עד כה נראו ילדותיות. אהבה איננה "שמלץ" צריך להיות גם בוגר וגם רגיש, בשביל להזדהות עם השיר זה.
בעולם האהבה בדידות היא מצב בלתי נמנע, בו אתה יכול לדבר עם עצמך עם סיגריה ביד, ולשאול את עצמך את השאלות שאיתן תצטרך להתמודד כאשר תעמוד פנים מול פנים בפני המציאות אליה ייחלת. את הדבר הזה מבטא השיר בצורה מושלמת. כמו שנאמר :
"אין אהבות שמחות"
[ליצירה]
תמי
עכשיו זה מושלם. הכל מתחבר ומתקשר ומתגבש לשיר עם מסר ברור. הבנתי , הזדהתי והוספתי לרשימת היצירות האהובות עליי.
רק עוד תיקון קטן אבל חשוב "עיניים" (עין) ולא "עניים" (עני).
[ליצירה]
התרגום מצוין ומדויק. השיר נפלא. כל הכבוד על בחירת השיר ועל היוזמה לתרגמו.רק שינוי קטן הייתי מכניס כדי שיהיה מתאים לשקל בגרסתו העברית: במקום:
"אותו עצבה, האירה את עיניו, פרחים נתנה לו
לאהוב ומשעולים לשוח בָּם,"
הייתי כותב כך:
"אותו עצבה, האירה את עיניו,
פרחים נתנה לו לאהוב
ומשעולים לשוח בָּם,"
יורם
[ליצירה]
ראשית זו נראית התחלה מאוד מבטיחה למשהו חדש. יותר עמוק, אישי ומגובש, עלית מדרגה. הכיוון מדבר אליי ולכן אוזניי כרויות. נראה לי שבהמשך יהיה צורך לעבוד על הסגנון ובפרט על המעבר החד בין הדימויים שאולי באסוציאציה ברורים לך, אבל לקורא קשה לעקוב אחריהם (תתייחס אל זה כאל חוות דעת לא מקצועית אלא אל חוות דעת של קורא אקראי).
קבל את ברכת הדרך :) יורם
[ליצירה]
לבית הקברות הולכים אנשים חיים.
המתים כבר לא שם.
התאבדות היא נושא פתלוגי. רד מזה. כתוב על החיים. זה כשלעצמו יוריד את נושא ההתאבדות מהפרק. רוצה לדבר על כך ? כתוב לי הודעה אישית.
תגובות