תחילה יש לתקן "מו" ל- "מן" או "מין".
כמו עוף החול לעלות מן האש,
להצמיח שנית כנפיים ולפרוח
אל העולם מתוכה (או מלהבותיה=ניגוד), נואשת,
לשוב ולבעור לעולם.
טקסט חביב:)
המ(ר)קיז דיו
כנפי שחר שלום,
כמה טוב לפגוש עמיתי כתיבה ותיקים מהעשור הקודם. את וב הכותבים של היום אינני מכיר ושטף הכתיבה שלהם לא מאפשר לעקוב ולהגיב עליהם..... שלא לדבר על התוכן והמטאפרות (?!?) אז אשמח להמשיך ולקרוא מייצירותייך.
[ליצירה]
הצעה
תחילה יש לתקן "מו" ל- "מן" או "מין".
כמו עוף החול לעלות מן האש,
להצמיח שנית כנפיים ולפרוח
אל העולם מתוכה (או מלהבותיה=ניגוד), נואשת,
לשוב ולבעור לעולם.
טקסט חביב:)
המ(ר)קיז דיו
[ליצירה]
כנפי שחר שלום,
כמה טוב לפגוש עמיתי כתיבה ותיקים מהעשור הקודם. את וב הכותבים של היום אינני מכיר ושטף הכתיבה שלהם לא מאפשר לעקוב ולהגיב עליהם..... שלא לדבר על התוכן והמטאפרות (?!?) אז אשמח להמשיך ולקרוא מייצירותייך.
[ליצירה]
כתיבה מאוד מעניינת. אהבתי את ההומור הדק השזור בסיפור. לא כ"כ הצלחתי להבין את האזכורים בקשר ליום הכיפורים (מחוללת בכרם ביום הכפורים, שעירים לה'-לעזאזל, נעילת שערים, דין). מה המשמעות של זה? הרי יום הכיפורים הוא יום של כפרה וסליחה הטהרות ודבקות מחודשת בה'. לא יום של דין מחמיר חסר פשרות, גורל חרוץ מראש וכו' כמו בסיפור. ואולי זה העניין?
וגםבחירת השם יצחק מעניינת - הבן הסורר-ומורה נעקד, בעצם. - ע"י מי? ע"י הנביא שחרץ את גורלו מראש? ע" האב שסירב להקשיב לנביא ונשא "אשת יפת תואר"?
(האמת שגם זה לא כ"כ ברור - לא היתה כאן שום מלחמה, ולחולל בכרמים בלבן זה מה שבנות ישראל הצנועות והכשרות היו עושות בט"ו באב, אז איפה כאן המשגה הנורא שבשבילו נענש בבן כזה?)
ואולי גם זה חלק מהאמירה, - שהחברה חורצת דין על אנשים בשל דעות קדומות לא בדוקות ועובדות מסולפות ולא מותירה להם פתח תשובה, ולבסוף סוקלת אותם?
[ליצירה]
זרתוסתרא הוא נביא פרסי שהפילוסוף ניטשה השתמש בדמותו כדי לכתוב את אחד מהספרים שלו "כה אמר זרתוסתרא". אולי אם היינו מכירים את הספר היתה משמעות כלשהי לשיר??
[ליצירה]
what's this all about?
It doesn't sound as if English is your mother tongue... Why won't you write in a language you are more comfortable with and more fluent in?
תגובות