יש לי את הלבד שלי.
כמה נורא. כמה נפלא.
מרץ 2005
תת הכרה נפתחת כמו מניפה
-
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מקסים ומשכר עד מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לשניכם. ילד - שיניתי את הסיווג ל"קטע", אז עכשיו זה כבר לא מתיימר להיות שיר. תודה על הביקורת (חבל רק שהיא לא מוסברת יותר). [ליצירה]
- [ליצירה] "הרוח סובב והולך ועל סביבותיו שב הרוח" - איזה יופי של משפט. והרוח שב גם בשורה האחרונה... אני לא יכולה להגיד בוודאות שהבנתי את השיר, אבל בפירוש נהניתי ממנו. פורים שמח! [ליצירה]
- [ליצירה] זה אמנם לא מה שרציתי לכתוב, אבל אהבתי את הרעיון, את "ואני אינני מאמינה" בפני עצמו ואת הסיום של "ואני אינני". [ליצירה]
- [ליצירה] (: אתה מתכוון לזה שגם בשיר השני הזכרתי שדים? וואלה. אכן לא שמתי לב. בכל מקרה, אלה שדים אחרים לגמרי... [ליצירה]
- [ליצירה] אני מזדהה ומסכימה. ונהנת מהנקודות שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] נהניתי מאוד, אבל אני מפספסת כאן כמה רבדים של משמעות. מצטרפת לבקשת ההסבר... דרך-אגב- אהבתי את "לא יראו אותנו אם נעצום עיניים" - כמו שילדים עושים (רק הגיוני למי שקורא לעצמו ילד) וגם את האירוניה ב"אל תדאג, אלוהים הלך והשאיר לנו אדמה חרוכה" ובמיוחד את הבית של "אני עומדת להתפוצץ". keep on going. [ליצירה]
- [ליצירה] "ירח מעוכל" "טהור עד לשד עצמותיו" "נוכח ומנכיח אותי" ...איזה יופי! [ליצירה]
- [ליצירה] איש התווים- בדיוק! הבנת את הכוונה. תודה רבה על התגובות והמחמאות. זהירות שביר- צר לי לשמוע, אני מקווה שזה מאחוריך. גועל לא היה המטרה העיקרית שלי בשיר, וחבל אם זה מה שעובר. טוב לשמוע את זה מכם. חוצמזה, אני ממש לא מתעקשת על הסיווג, קרה כבר שפרסמתי תחת "קטע" ובתגובות כתבו שזה "שיר" ושיניתי בהתאם. אז אני אעשה את זה גם הפעם לכיוון ההפוך. אבל חשוב לי להגיד, ששיר בעיניי הוא לא רק עם מבנה מוגדר וחריזה וכו', ובמקרה הספציפי הזה המבנה (או הצורה) אמור לשרת את הרעיון ולהיות מותאם לו. שוב תודה לשניכם על הביקורת הכנה והבונה, ועל ההזדהות. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה לאודיה מממ... מה זה אומר? [ליצירה]
תגובות