אם הבכי נובע מכאב פיזי כביכול - טפחה לא מעבירה את זה. נכון, 'האמת טופחת על פני...' זה ביטוי מקובל, אבל טפיחה רגילה לא גורמת כאב, ואני חושבת שזה היה זורם טוב יותר עם מילה יותר אגרסיבית. אהבתי את הרעיון, ואיך שבכל זאת הצלחת להעביר בכל כך קצר.
[ליצירה]
אם הבכי נובע מכאב פיזי כביכול - טפחה לא מעבירה את זה. נכון, 'האמת טופחת על פני...' זה ביטוי מקובל, אבל טפיחה רגילה לא גורמת כאב, ואני חושבת שזה היה זורם טוב יותר עם מילה יותר אגרסיבית. אהבתי את הרעיון, ואיך שבכל זאת הצלחת להעביר בכל כך קצר.
[ליצירה]
חזק וקולע.
טוב לדעת שהיא נמצאת איפה שהוא בסוף הדרך.
(ביקורת קלה, לא אהבתי שכל כמה שורות היו שלוש נק' ואז: אלייך, בשבילך, וכו'. כדאי לחשוב על דרך שונה להוסיף את זה, כי בצורה הקיימת זה קצת קוטע את המונולוג. זו דעתי האישית ואינך חיב לקבלה!)
[ליצירה]
הדפסתי לי אותו ונכנסתי למיטה. התרכזתי והתחלתי לקרוא. הסגנון עצמו הוא טוב. הכתיבה מעניינת ומושכת להמשיך ולקרוא, אבל יש כמה פאשלות של הגהה שיכולות להפוך את הסיפור ליותר טוב. יש גם כמה קטעים כאילו קטועים, לא ברורים, שהפריעו לי.
הסוף חסר. לא ברור מה הקטע של אשתו של נוני. דווקא רציתי שיוסבר מדוע דני וייסברג קם אם הוא לא ביצע את התעלול. זה חסר לי.
[ליצירה]
קולו נדם
ואנו המומים
את מלוא האשמה
על עצמנו לוקחים??
עד שיקום איש האמת
ולא משנה מי הוא
אם אדון רביב
או ראש השב"כ
אך את נפשנו
אנא הצילו!
יוודע בגויים לעיניך
נקמת הדם השפוך.
יוודע לעיני כולנו
מי הוא השופך.
[ליצירה]
תמי, ראיתי שההערות ארוכות אך הרשתי לעצמי גם משהו.
אהבתי את הכתיבה אבל הרגשתי שחסר משהו..
אולי הייתי מוסיפה עוד שתי שורות או לפחות מסיימת בנקודה.
שמתי לב שאין פיסוק לאורך כל היצירה וזה טוב ויפה לדעתי, אבל זה נותן תחושה שהיצירה לא נגמרתת.. כאילו אני לא יודעת איפה הטון הסופי.
חשבי על כך.
תגובות