זו
לא
חוויה מרובת מלים
(או מבריכת ילדים)
ביצעתי כבר כמה צמצומים
(מכנה משותף, שברים, חילוקים)
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה צחית. כעת, אני באמת לא מרוצה מכמה דברים בשיר. כמו הבית האחרון שצריך להיות איכשהו הפואנטה של השיר אך מתפקשש באופן הכתיבה שלו. גם את ההערה שהבית השני צריך להתחיל במילים "אז חציתי", לקחתי לתשומת לבי. [ליצירה]
- [ליצירה] רק כדי לסגור את נושא התיעוד מעל דפי האתר. היום כ"ה חשון תשס"ז קראנו לבתנו זו, יערה. שתזכה לכל מילי דמיטב. מנחם ונעמה [ליצירה]
- [ליצירה] אני מעונין להקדיש את השיר לזכרה של קרובת משפחה, מזל, (מזול -בפי) שהלכה לעולמה בשבוע שעבר (כ"ט תשרי תשס"ה) שיר זה נכתב על בסיס זכרונות של שיחות קצרות עימה בערבית-עדנית עילגת שלי (ברור שהיא הגתה שפה טורדנית זו בטבעיות) ובזכרוני, כאילו היתה מרימה אגודלה לימין ולשמאל בכל פעם שאמרה והסבירה לי עם חיוך, (בין השאר) את המשפט, אהלבכ ווסאהלה כמה אל זביב וואחלה. [ליצירה]
- [ליצירה] חביב לי מאוווד. [ליצירה]
- [ליצירה] הוי נשמת אני מתנצל בפנייך, איך הקפטן הצליח להטביע אותי ככה עמוק במים. וחתלתול, אני יודע מי הגאון. אתה. [ליצירה]
- [ליצירה] / זה נפלא. צריך להשתיק פעם אחת ולתמיד תָ מח הזה שעושה כל כך הרבה ספקולציות ולא נותן לנו לשבת בשלווה. אין כמוך.. [ליצירה]
- [ליצירה] שאלת הסמיכות שהזכרת בדבריך מאוד מענינת ואף זיהוי הבעיה האחת שמולה עומד אברהם. קצת מיעטת בדברים לגבי יצאית ההסטוריה שלנו לדרך מהרגע הזה [ליצירה]
- [ליצירה] כן שי, לעת עתה נראה לי שאשאיר את זה ככה. נח לי עם זה ששני הגירסאות נמצאות כאן. וזה מספיק על אף התיקונים הקלים שהיה צריך לערוך בכל אחד מהם. .. . ובכל זאת אומר שהסיום של הגירסא שבתגובות "זו שירה" חביבה עלי יותר. מנחם שנזכר במעט געגוע איך שב תלמד היה ביטוי מוביל בישיבתו. [ליצירה]
- [ליצירה] לא הצלחתי לחבר את כל הרעיונות לכדי הבנה שלימה של מה בדיוק קרה כאן. אבל זה מצוין. את כותבת (כאן ובסיפורים אחרים) מנקודת מבט מעניינת מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] נהניתי לקרוא [ליצירה]
תגובות