בס"ד
כשיאמר "באהבה" יכוון לקבל עליו ארבע מיתות בית דין.
לקוח מכוונות בסידור
טובי אור נטובי
-
יליד יא אדר התש"מ (תענית אסתר הוקדמה ליום ההולדת שלי.. ולא בכדי)
בעל נטיה מפחידה לכתוב פרטים שוליים על תאריך הלידה..
ו.. עוד כמה פרטים..
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איזה חמוד :-) טוב.. אני אישית אמור להיות נגד השיר - שמואל הרי הולך על שן, לא על תבעיון בעיו.. :) אגב, זוכר את הג'אז שחיברת על "השור, הבור והמבעה"? :) אחחח... היו ימים... [ליצירה]
- [ליצירה] אה.. זה לא כל הפואנטה בשיר? הבנתי שכל הקטע זה שהמבעה הזה - אין מה לעשות נגדו.. והכוונה לאדם.. (לא צחי, הכללי יותר..) [ליצירה]
- [ליצירה] סגנון קליל וטוב בדיוק מה שהייתי צריך אחל'ה של סיפור (אגב, גמני חשבתי כמו חתלתול - פשוט מדובר בסיפור איגיון חביב, ולמען האמת? אני חושב שאולי גם כדאי להשאיר אותו ככזה..) [ליצירה]
- [ליצירה] אהממ... אסתר, היה איזה אחד למעלה שכתב שהסוגריים כאן הם "מה שבאמת מקווים שיקרה" אז לא, את לא היחידה |ארטיק|. [ליצירה]
- [ליצירה] איי חביב מאד! אין הרבה יצירות שאני צוחק מהן. יצירה חמדמדה ביותר! [ליצירה]
- [ליצירה] לא יכול לומר שהבנתי במאתיים אחוז... ועדיין - חיבבתי. אה, וצוהר לפי אחד הפירושים זו אבן יקרה שמאירה... מה ששופך 'אור' חדש על השיר, לדעתי. בכולופן, ברוכה הבאה. [ליצירה]
- [ליצירה] בצצת - נאתגר ביגון! נמנייז בצצות, נפיל מקטנים למען שלומות, סהלנים ואבריצים! יחד נוכל, לתקן שפת ניכר מושמדת, בשמאלים - לעד! [ליצירה]
- [ליצירה] היא כנראה באמת היתה טיפוס עדין.. כי רוב הבחורות היו נוקטות בשיטה שעשו לעוף ים סלולרי והיו זורקות אותו על איזו מלצרית.. :-) רעיון חמוד מאד :) - כיף לדמיין איך זה הולך... השורה האחרונה? ובכן.. שיהיה... [ליצירה]
- [ליצירה] 'סתכל על זה בצורה הזו... אם היא לא היתה אומרת את זה, היית מסיים את הסיפור בסגנון "את השיחה היא סיימה באנחה על חיי האהבה העלובים שלה ועל כך שלא מצאה את החצי שלה, דבר שעדיין לא נתן לי את האומץ לפנות אליה, לאחר כחצי שעה\ארבעים דקות האוטובוס הגיע לתחנתו, מנסה לענות אותי בכל מילי-שניה מהדרך וכך למרבה הבושה, הכאב ועוד רגשות כואבים שאפילו לא ידעתי שקיימים בלב האדם, ראיתי אותה יורדת בתחנה ופוסעת לה הרחק." טוב.. לא השקעתי מיודעמה אבל העיקרון הובן, נכון? בקיצר, c'est la vie. אה.. וסיפור יפה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] סיפור טוב, טוב מאד אבל אפשר לשפר, הרבה מאד. דבר ראשון (ואני לא מאמין שאני אומר את זה) - תוריד את הסוגריים. על חלק מההערות ניתן לוותר לגמרי, חלק כדאי להשאיר בעיבודים שונים... (על הרוב עדיף לוותר...). דברשני - הסוף. לך על משהו חזק וסופני. "ברגע אחד, השופטים הבינו שהתחושה הקשה ביותר, אינה אלא חוסר התחושה, הריקנות המכאיבה בתוך הלב, שחש אדם שאכזבו אותו, או יותר מכך- שאכזב את היקר לו. " כל זה לדעתי מיותר ודי מובן גם בלי שתסביר את זה (מאותה סיבה שלא אמורים להסביר בדיחה, כך גם לא אמורים להסביר מעוררי רגשות אחרים) סיים את זה באבחה אחת קצרה וקולעת. שוב - בגדול הסיפור טוב מאד. סוג הסיפורים הקלאסים שנשארים בזיכרון. [ליצירה]
תגובות