[ליצירה]
אהממ... תודה למגיבים
סתיו ואניה - תודה. מקווה שאחזור לכתוב (הפסקה של כשנתיים. בעעע)
רדף השיג - ה'חבורה הישנה'? אחלה של שם (אנחנו בפגישות השבועיות הסודיות שלנו קוראים לזה old school, אבל גם זה שם) :-)
בקשר למה שנשימה מטהרת כתבה - אין חובה לקשור סוף להתחלה, אבל זה תמיד יוצא נחמד שעושים ככה (לדעתי) - יש למישהו רעיון איך אפשר כאן?
בעז - המטרה לא היתה בדיוק מסר, אלא יותר תשובה ל"איך זה שהסבירו לברנש למה לא גוללים את האבן ופסוק אחר כך הוא גולל אותה - וזה עובר לו די בשקט?". על הקטע עם יעקב ורחל... לא'דע, התלבטתי האם להכניס את זה לעסק וקצת הפריע לי (לפחות עכשיו) לעשות את ההאנשה הזו בקטע הרומנטי\בינו-בינה לאחד מהאבות (אולי זו הסיבה שיעקב לא דיבר כל הסיפור...).
[ליצירה]
כן ולא.
כן, הספר יותר עשיר.
לא, הסרט מצליח להקרין אליך את הטירוף בריל-טיים - דבר שבד"כ קשה לעשות בספר בלבד. (הוא הצליח לתפוס מהטירוף שיש בספר)
[ליצירה]
צחית, תודה :-)
אגב, השיר נכתב כסדנת יחיד באחת השמירות הארוכות מתישהו...
ומי שרוצה - שיעשה משהו כזה בעצמו - שיר שאמור לדבר על אקליפטוס, להזכיר בו 'משקפיים' ושכל שורה תהיה באות הבאה באלף-בית...
[ליצירה]
חחחחחחחחחחחחחחחחחח
אודה ולא אבוש - צחקתי הרבה השבוע. באמת.
צחקתי על דברים מצחיקים ועל כמה שלא...
אבל על זה צחקתי כל כך...
חבוב, אתה זוכר משהו בשם הallied forces?
המושג D-day נשמע מוכר?
שמעת על צ'רצ'יל וטרומן?
רוסיה? שמעת על גנרל חורף?
הם (בצירוף קודשא בריך הוא, שכינתיה וכל יהודי ששרד את השואה) היו המנצחים האמיתיים של הנאצים.
<שיעול> וכמובן, חלק ניכר מהם קפיטליסטים מערביים מטונפים... <שיעול>
[ליצירה]
לא יכול לומר שהבנתי במאתיים אחוז...
ועדיין - חיבבתי.
אה, וצוהר לפי אחד הפירושים זו אבן יקרה שמאירה... מה ששופך 'אור' חדש על השיר, לדעתי.
בכולופן, ברוכה הבאה.
תגובות