פתיתים רכים של
שלג
לבן מבעד לחלון
ערפל שם
ילד הוא מביט בחלוני
לרגע כאילו
ראה
ואחר נעלמה
עצמי.
joy
-
אני באה מן המקום, בו השמש לעולם איננה שוקעת.
אני נמצאת במקום בו השמש לא שוקעת לעולם.
ודרכי, ופניי, וליבי אל המקום בו השמש זורחת תמיד, המקום בו השמש לא תשקע לעולם.
נשמת העולם.
וזה סימן, שעוד יש, עוד יש אהבה. אני פה, אני ערה .)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה אולי אל נראה, אלב הכאב הזה על מישהו נמצא בהכל, אנחנו לא חייבים לדעעת אבל לשניה אחת כל העצים נהיים עצובים וזה לא מוסבר, אבל גם ברגע היכ מאושר שלנו יש גם את הכאב הזה, והעולם הוא לעולם אל אותו דבר זה אולי לא נראה, אבל כולם, מרגישים. שיר מקסים. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] אממ. אני חייבת להגיב שוב,פשוט לא הגעתי לסוף דעתי. וכשאני שבה וחושבת על היצירה מיוחד מכל אלה שהשורות האחרונות הייתי רוצה להניק לכל כך הרבה משוררים. תודה לך. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] יד ענוגה שנוגעת אם לא במציאות המוחשית אז בנשמתך, ויוצאת באהבה גם אלינו. שיר מהמם, קליל, זורם, נוגע.. מעורר. תודה על ההנאה. [ליצירה]
- [ליצירה] מי שלא ידע בכי אמיתי לעולם אל יוכל לצחוק את הצחוק האמיתי, המאושר, המשחורר. גם בכאב יש אושר, תלוי איך להביט בו. הכל מאושר, אושר בא מבפנים, והוא בא גם בדמות הזו שחוזרת על עצמה, כי הנשמה היא תמיד אותה נשמה, וכל יום הוא חדש, אם תתני לו- האושר יכנס ויזרום באצבעותייך. לבכי כמו לאושר כמו לצחוק- אין סיבה. הוא פשוט בא, ואם הוא אמיתי- הוא גם יודע ללכת. .) תודה על היצירה. [ליצירה]
- [ליצירה] "קחי מרחק מן המבט, הישרי בו מבט". פרק את הפחד לגורמים, לא הבריחה.. הכל קל, הכל פשוט. זה כואב, צורב, אבל זו עדיין נשיקה של השמש. הדרך קלה. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] ללא ספק,בין השורות. בעיקר, תהומות הרגש שבין השורות. עצירת הנשמה בשורה האחרונה ומכאן לחדול. [ליצירה]
- [ליצירה] יו.אני עוד מעכלת את שירייך.כה מעטים וכה חזקים.הלוואי והייתי ניחנת בפשטות נקיה כזו ללות כל שיר. [ליצירה]
- [ליצירה] זה לא מה שבחוץ, לא המחושים ולא הגוף שמתמהמהה.. כמו שנאמר: "ורק הגוף רפה" אבל הנשמה היא שחיה ובועטת וצוחקת מבפנים, וזה מספיק כדי להכיל. [ליצירה]
- [ליצירה] הלוואי ובאמת. הלוואי ובאמת ישראל שלנו הייתה מתגשמת כחלום של אותו הילד. ולא כך זה תמיד בחיים? לא ככה הכל מצוייר? והקירות האם הם לא אלא קו פשוט אחד בלבד? וכאבו של ילד.. של מאות הילדים שמתו על קדושת הארץ. והם, האם גם בשדות הקרב, א"י לא הייתה עבורם אלא חלום של ילד? הלוואי ובאמת. תודה רבה לך. נוגע. [ליצירה]
- [ליצירה] יקירתי.. הנגיעות האלה של האנשים הן בחיצוני שלך, אבל הפנימי מחליט. את זו שצריכה את עצמך, הלבד שלך מלא בפרחים.. למדי להביט בעצמך מהמרכז ולא דרך צלקות ומילים של אחרים. אינך מוגדרת, את נוכחית ע"י עצמך בלבד. החזיקי בזה, ואל תעזבי, זה כל המ שיש לך העירנות הזו לרגע, ואת שם! [ליצירה]
תגובות