רוצה לצאת למקום ציה,
רוצה ללכת למדבר.
רוצה לקבל מתנה,
רוצה (לא) לדעת דבר.
כמה לחול,
כמה לרוח;
כמה לעץ
ורוצה לנוח.
כמה לגבע,
לעין ולסוף;
כמה לטבע,
שואף לאין סוף.
הגמיעני מכדך
יהמיון גלי,
הרווה צמאוני
א-ל ח''י.
[ליצירה]
אהבת האדם
משתדל לכתוב זאת לשם שמים:מפריע לי שדווקא הציבור החרדי, שרואה עצמו כמחזיק דגל הדת, נגוע בנושא 'אהבת ישראל' ו'אהבת האדם' בכלל.
שהרי נאמר 'חביב אדם שנברא בצלם-חיבה יתרה נודעת לו שנברא בצלם'. ואמר ר''ע: 'ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה' ואמר הלל:' מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך' וכן על עבירות שבין אדם לחבירו אין יוה''כ מכפר עד שירצה את חבירו...
ומי חרש אילם?!
[ליצירה]
למשורר תקווה
תודה רבה לך.
עיינתי במאמר שציינת.
אכן מפעמת בי שאיפה,כמיהה זאת...מאוד...
אמנם , באופן גלוי לפחות , כוונתי הייתה אחרת, אם כי ניתן לפרש את השיר כפי שפירשת.
כל טוב לך , ויהי נעם ה' עליך...
דודי
תגובות