רגש שלא נותן לך דרור
יונה שלא מצאה מנוח
המים עוד לא כלו
היא לא תחזור ובפיה עלה של זית.
אולי כשתחליטי לצאת
הים ישוך מזעפו
המילים ---
לא יכאבו
ים ~
-
סתם אחת. מכורה לאהבה.
לקט יצירות
- תהליך החזרה- אידיליית המוות והתשוקה לחום אמהי
- יש לך אחת הודעה חדשה
- פרספונה
- סיפורים לחושך
- מה שהיא רצתה
קשור אלי
- [ליצירה] תאור שחור של לילה שחור. דינה, איך כמעט כל דבר שאת כותבת מצליח לבעוט בבטן ולהדמיע את העיניים?! (שאלה רטורית) [ליצירה]
- [ליצירה] מגונדררררת שלי, (תראי, אני פה, מגיבה!) מוצאי חלום, שבת, זאת את עכשיו מצויינת כמו אז ואף יותר... נ.ב. אני, יומרנית שכמותי, מרשה לעצמי לחשוב שהיכנשהו אני, בתוך המחרוזת שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] יש פה, לדעתי, שילוב צובט בין השיר 'את תלכי בשדה' של לאה גולדברג לבין השיר 'שדות גולדברג'(ילדתי שלי) של מאיר אריאל. הנה ציטוטים נבחרים : האמנם, האמנם עוד יבואו ימים בסליחה ובחסד, ותלכי בשדה, ותלכי בו כהלך התם. ומחשוף, ומחשוף כף רגלך ילטף בעלי האספסת או שלפי שיבולים ידקרוך ותמתק דקירתם. ונשמת, ונשמת את ריחו של התלם, נשום ורגוע וראית את השמש, בראי השלולית הזהוב. ופשוטים, ופשוטים הדברים, וחיים, ומותר בם לנגוע ומותר לאהוב, ומותר ומותר לאהוב. (לאה גולדברג) הוא יקסום לך אלף גוון בחידת מרחקיו אך בכל מקום ליבו אוון הוא לעינייך זב כזב זב אכזב... הוא יתן לך רעננה הוא יביא לך מטר רץ פרדס חנה כרכור צל עלי בננה רק ליבך הנמרץ נמרט נשרט ונמחץ... (מאיר אריאל) [ליצירה]
- [ליצירה] האף שלי לא אוהב את זה (אבל את בתש דווקא כן) [ליצירה]
- [ליצירה] את מוזרה, אבל הכי יפה במוזרות שלך. מי אוהב אותך? אני! אני! אני! [ליצירה]
- [ליצירה] הרגשתי אי נוחות לקרוא את הקטע, כאילו אני קוראת ביומן אישי, בכל אופן מדובר בפרטים אישיים של אדם (או לפחות נשמע ככה)... האוטוביוגרפיה כתובה יפה מאוד (וגם מעניינת) אבל, לדעתי, קצת התמסמס משהו במהלך הכתיבה שלך. אתה כותב שהשירים שעליהם גדלת, השיחות, (אני מוסיפה) המריבות ודמויות שונות שעברו בבית מהווים חלק ממי שאתה, אבל אתה לא מתייחס אליהם בכלל. אהבתי במיוחד את המשפט אדם, על אף שהוא תבנית נוף מולדתו, הוא גם הרבה מעבר... בדיוק. [ליצירה]
- [ליצירה] עוד סיבה ללמה אני אוהבת את החורף. [ליצירה]
- [ליצירה] נקרעתי מצחוק!! אוי, עוררת בי געגועים למתילדה ולכל באי ספריית בית אבו ראס. [ליצירה]
- [ליצירה] הלך רוח, זה לא יפה (פויה ילד רע) להשליך כל יצירה על הכותב שלה. אילה, אני קראתי לסיפור הזה כשהדודה פולי פגשה את פוליאנה, אבל הפיצול שלי שמפרסם את מה שאני שולחת לו למייל לא שם לב אז הוא קרא לזה ככה הכותרת שווה החלפה? [ליצירה]
- [ליצירה] הידד! סנונית ראשונה של אופטימיות ! כשהאושר לומד להשלים עם כל הכאבים אז אין כבר מאבק בינהם, אז מגיעה השלווה. (הלוואי וגם אני אזכה...) [ליצירה]
תגובות