לו מותר לחנך.
ולי? אסור.
לו מותר להביע דעה.
ולי? אסור.
לו מותר לשתוק.
ולי? מותר בדוחק.
חזקי פוקס
-
יליד תשמ"ב. רווק.
חבר מערכת במכון תורני.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ב"ה אני פרסמתי את היצירה בהתחלה ביישור לימין וללא הפסק שורות באמצע, ומשום מה הרבה רווחים נעלמו לי, אז מרכזתי את זה, ועדיין היו בעיות, ואז חלקתי לשורות - והכל היה בסדר. אולי באמת כדאי לשאול את השאלה באיזה פורום של פו"פ. [ליצירה]
- [ליצירה] ב"ה מעניין שהתחושות שעלו בך קשורות דוקא לחטא הזה, קיבלתי הרבה תגובות שונות מקוראים באיזה חטא לדעתם מדובר, והתגובות שונות מקצה אל הקצה. בכל-אופן, המטרה של הסיומת היתה לגרום לקורא לחשוב, ולהבהיר שכל הסיפור היה על חטא שהוא לא דמיין בדעתו. (אם מישהו דמיין לפני השורה האחרונ מהו החטא המדובר - כל הכבוד!) [ליצירה]
- [ליצירה] ב"ה רדף היקר, לענ"ד אתה מפספס את הנקודה. שיטתו של מרן הרב זצ"ל, היא שהאישה היא באמת עליונה מעל הגבר. ומכיוון שכך - היא שיטה אנטי-שובניטית מיסודה (כמובן בכל הקשור לשימוש במושג "שובניזים" לתיאור שובניזים גברי, בכל הקשור לשימוש במושג בתור עליונות של אומה - שהוא השימוש המקורי במילה - הרי שודאי שהרב זצ"ל סבר שעם ישראל מנושא מעל הגוים ואכמ"ל). בנוגע לפרטי הדברים, ודאי שאין גישתו גישה "פמניסטית". שהרי הגישה הפמיניסטית סבורה שאין הפרש בין גבר לאישה - ודבר זה שקר ביסודו ואכמ"ל. נ.ב. אם שגיתי בהבנת דבריך - הריני מבקש סליחה. [ליצירה]
- [ליצירה] ב"ה רדף היקר, הרב יחיאל מיכל אפשטיין זצ"ל בעל הערוך השולחן, חיבר ביאור למקומות מוקשים בירושלמי בשם מיכל המים. [ליצירה]
- [ליצירה] ב"ה רדף היקר, כבר כתבתי שעידו צודק ושאל לנו להמשיך את הויכוח כאן. ובענין מי דובר אמת ומי משקר - זה הקב"ה יודע. [ליצירה]
- [ליצירה] ב"ה מאיר היקר. תודה רבה לך על שטרחת לקרוא את יצירתי הדלה, ואני מיצר על כך שהיא לא מצאה חן בעיניך. חזקי. [ליצירה]
- [ליצירה] ב"ה עידו היקר, אתה צודק במאת האחוזים, זה באמת אל המקום לנהל בו דיון בנושא (מה שגם שאין לזה שום קשר לפרק המפורסם למעלה), ואני בלנ"ד לא אמשיך בדיון כאן. חזקי. [ליצירה]
- [ליצירה] ב"ה עידו היקר, א. ביססתי את יצירתי הדלה, על הנוסח הכי קדום שנמצא בידינו של "הנני העני ממעש", שנדפס בסידור ר' הירץ, דפוס טונהיגן ש"כ. ולהלן הנוסחה המובאת שם: הנני העני ממעש, נרעש ונפחד מפחד יושב תהלות ישראל, לעמוד ולחנן לפניו על עמו ישראל אשר שלחוני, ואף על פי שאיני כדאי והגון לכך, על כן אבקשך אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב, ד' ד' אל רחום וחנון, אלהים יה שדי איום ונורא, היה נא מצליח דרכי אשר אנכי הולך עליה, לעמוד ולבקש עלי ועל שולחי, ונא אל תפשיעם בחטאתי ואל תחיבם בעונותי, כי חוטא ופושע אני, ואל יכלמו בפשעי, ואל יבושו בי ואל אבושה בהם, וקבל תפלתי כתפלת זקן ורגיל, ופרקו נאה, וזקנו מגדל, וקולו נעים, ומעורב בדעת עם הבריות, ותגער בשטן לבל ישטינני, ויהיו נא דלוגנו עליך אהבה, לכל פשעים תכסה אהבה, וכל צומותינו ועינוינו הפוך לנו ולכל ישראל ולבית יהודה לששון ולשמחה לחיים ולשלום, האמת והשלום אהבו. אמן סלה. ב. מנהג אשכנז הקדום, שהעובר לפני התיבה בשחרית ומוסף מתפלל תפילה קצרה לפני תפילתו שתהא תפילתו מקובלת (והוא כעין המנהג הקדום יותר, שנשתמר גם במנהג אשכנז, לומר את תפילת "אוחילה" לפני הפיוטים הארוכים – פיוטי התקיעתות בר"ה וסדר העבודה ביו"כ – של ימים נוראים, והמנהג היותר מאוחר שצירף לפני "אוחילה" את תפילה "היה עם פיפיות"). נוסחות התפילה היו שונות זו מזו, ולא הועתקו במחזורים, אלא חזן חזן ומסורתו היא. מיקום אמרית התפילות היה לפני פתיחת חזן השחרית ב"המלך", ולפני פתיחת חזן המוסף בקדיש. (החזרת הס"ת קשורה לשחרית, ודבר זה נשתמר עד לימינו אלה במנהג האשכנזי לומר בשבת את החצי קדיש שלאחר קריאת עיקר הקרואים בניגון המסורתי של תפילת שחרית.) בדורות יותר מאוחרים, בשל חשש בעל הלבושים להפסק באמירה זו באמצע פסוקי דזמרא, חדלו מלומר את התפילה בשחרית, ונשתמר המנהג רק במוסף. [ליצירה]
- [ליצירה] ב"ה מיכל היקרה, כעת העירו לי שישנה בעיה בצורת הופעת הפרק בדפדפן אקספלורר, שבגללה הפרק לא מופיע במלואו (אני משתמש בדפדפן פיירפוקס, ועל כן לא שמתי לב לזה). אני אשתדל לראות אם ניתן לתקן את הבעיה. חזקי. [ליצירה]
- [ליצירה] ב"ה עידו היקר, נקראתי יחזקאל מפני שנולדתי בשבת חוהמ"פ, שבו קוראים את חזון העצמות היבשות שניבא הנביא יחזקאל, וכן על שום שאנחנו זוכים בימינו לראות את מהלך הגאולה שניבא עליה הנביא יחזקאל, כך שאכן נקראתי על שמו. [ליצירה]
תגובות