[ליצירה]
נכנסתי בעקבות התגובה של אמילי.
למעשה - חשבתי שמדובר בשיר אהבה בנאלי, עד שהגעתי לשורה האחרונה, שהעלתה חיוך על פני- בהחלט נחמד.
ומצד שני - לא הייתי מסווגת כ"שירה". בכל זאת, דרוש יותר משורות קצרות ופאנצ'ליין כדי להפוך קטע לשיר.
[ליצירה]
[ליצירה]
דווקא המשפחות שאני מכירה שקיבלו את הניסיון הענק של ילד מפגר ( ילדים אוטיסטים אני לא מכירה, אבל תסמונת דאון, וגם איזושהי תסמונת נדירה שאני לא זוכרת את שמה) קיבלו אותו כמתנה וכזכות.
אם כי כמובן, בהתחלה היה להם קשה, אבל היום.. אחיו של הילד עם התסמונת-דאון מרחמים על החברים שלהם שאין להם אח כזה.
[ליצירה]
אמנם החוקים נוקשים, וזהו האתגר: להצליח להכניס את התוכן הרצוי בתוך המגבלות.
הייקו הוא הצד הקיצוני בעניין, אך באופן כללי אני מאמינה בגבולות ביצירה.
הרבה פעמים, כשאני מתלבטת בכתיבת שיר, אני מחליטה לא לזרום עם המילים אלא להכריח את עצמי לחריזה, למשל. ודווקא אז,בגלל שאני נאלצת לחשוב יותר, אני מצליחה למצוא את המילים הנכונות יותר עבור השיר.
ומעניין שההייקו צמח בתרבות היפנית האמונה על סדר ומשמעת, ואילו הישראלים, ברובם, מעדיפים שירה נטולת כללים ומסגרת.
(מוסיפה קישור לתרגיל מעניין)
prednisolone side effects in dogs bilie.org prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
הי, אתה ממש פלגיאטור חצוף! את השיר הזה כתבנו שתי חברות שלי ואני, במו ראשנו הקודח, להצגת פורים, (שיר של המלך והיועצים לאחר סירובה של המלכה ושתי לבוא למשתה) ואם לא היית כותב רק את הבית הראשון מתוך שלושה הייתה נמנעת הטעות המצערת שגרמה לאנשים פה לחשוב שהשיר הזה הוא שיר שוביניסטי. זה כ"כ ברור שהוא צוחק על שוביניסטים!
מתכבדת לצרף את הבתים החסרים:
חושבת שעכשיו, ככה בלי סיבה
תצא נגדי לקרב ולי הכל תקבע
הבית הוא אני, את לכי למטבח
המצב כבר השתנה - אנ'לא מוריד יותר ת'פח!
לא עוד תלונות וכו'
אם היא התחילה זאת, אז מי את זה יגמור
כל אשה תחשוב שעלי תוכל לגבור
אשלח כעת רצים, אודיע בעיתון,
שלך אסור לומר לי לא - הגבר לשלטון!!
תגובות