ובסוף
מול ים בלי חוף
כלתה בחולות
אהבת כלולות
דממו דמעותינו
עמדנו מול בתינו
חרבים עד יסוד
ואין עוד.
מלבדו.
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מצא חן בעיני, במיוחד איך שזורם. עמדנו מול בתינו קצת חורק. הסוף טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי. זה כואב. [ליצירה]
- [ליצירה] אין עוד מלבדו השיר הזה נותן לי הרגשה שאת מהגוש, אני טועה? [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא מהגוש, ואפילו לא הייתי בו בזמן הגירוש. אבל גם למי שלא היה כואב. ואולי דווקא בגלל זה. (אני חושבת שאם הייתי שם המשבר שעברתי היה עשוי להיות פחות קשה.) [ליצירה]
- [ליצירה] אויש. זה נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין. אני בטוחה שכתבת הכל תוך גיחוך מלא הנאה, אבל היצירה הזו ראויה לקריאה רצינית. והיא מצוינת. [ליצירה]
- [ליצירה] אמן. [ליצירה]
- [ליצירה] נראה לי שכבר הגבתי לשיר הזה במקום אחר, אבל זה בכל זאת שווה תגובה אחת טובה, כי זה שיר פשוט טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] ביקורת בונה תבוא, כנראה, מאוחר יותר. בינתיים אני רק אומרת שהשיר כל כך זורם עד שקשה להרגיש שהוא עצוב...ושהחריזה השתפרה להפליא (למעשה, חוץ מאשר בשתי שורות היא מצוינת ממש) [ליצירה]
- [ליצירה] יופי. לא מהמבינים בציור, אבל הציור הזה נראה לי עשוי היטב ובהקפדה. [ליצירה]
- [ליצירה] לג בעומר שמח לכולם! (אז מה אם זה קשור רק לכותרת? תסתכלו בתגובה של שמואל ליצירה "תרבות השופינג ולמה אני שונאת אותה..." של מתקרבת) [ליצירה]
- [ליצירה] מתקרבת - מסכימה איתך. אודיה - המסר הוא לא שצה"ל וההתישבות אויבים. המצב הוא שיש קונפליקט ברגע זה - מצד אחד אנחנו נורא אוהבים את צה"ל, מתגייסים לצה"ל, מעריצים את צה"ל ומצד שני, פתאום צה"ל הופך למשהו שעומד מהצד השני, רמת ההזדהות בהחלט יורדת בתקופה האחרונה. ולכן קראתי לזה "עימותים", (למרות שאני לא בטוחה עכשיו אם זה השם המתאים) כי עכשיו, כשכל יום אומרים בחדשות "בעימותים בין כוחות צה"לובין המתנחלים.." יש את העימות הפנימי הזה. ותודה לכולכן [ליצירה]
- [ליצירה] שרף, אני חושבת שלא הבנת את השיר הקודם שלו. לשאלה ששאלת אז (אני מגיבה פה, כי השיר ההוא נמחק, לשמחתי הרבה". שמואל התכוון לכל מילה. נובע מכך - הוא אולי רואה את עצמו כנאבק בשחיתות, אבל נפשו שלו מושחתת לחלוטין. [ליצירה]
- [ליצירה] דימויים יפים. [ליצירה]
תגובות