[ליצירה]
לכל המלעיזים...
איפה, בשם הזיפים של השרץ מקהיר, (כן כן, אל תתממו, ערפאת. הוא נולד בקהיר והוא מצרי), הבנתם שאני קורא לנהוג על פי אותן אמות המידה המוסריות שעל פיהן נוהגים אויבינו - לא שאפשר בכלל להדביק לזה את ההגדרה מוסר, אבל נגיד, איפה?
תקראו שוב. בעיקר את המשפט האחרון. ושוב.
הבנתם?
[ליצירה]
ולעיתים:
כמה קשה להתיר
ייסורי-איסורי-אסורי
קשר
שכה בקלות נקשר;
בכמה כח צריך להרפות
לוותר,
לבתר,
לפטר;
בכמה קשיים עולה הקלות
השלת הנטלים
הנמלים
בהם עגנו.
הפליגי,
עופי,
הינשאי...
[ליצירה]
רגע רגע רגע!!!
גיליתי שיצאתי פה רעעעע מאוד... נכנסתי לפה לראות את היצירה שוב וקראתי את כל התגובות. אז ככה:
א. מעולם לא נתכוונתי להאשים את גוגוק בפלגיאט. בסה"כ נתכוונתי להגיד שכבר עשו את זה.
ב. נסתבר לי, מתוך תכתובתי עם גוגוק עצמו, שזו התמונה המקורית כפי שהפיעה על הספר 'עיגולים של שמחה', וכי הזכויות שלו.
אני מקווה,שהבהרתי את עצמי דיי כעת...
[ליצירה]
מצטער שאני מעלה את זה שוב
הנושא כנראה חשוב מכדי שיגווע...
אז ככה:
נכון. קיבוץ הגלויות, השיבה לארץ, תלמוד התורה וכל אותם מרכיבי החיים היהודיים הם הם הניצחון האמיתי של העם היהודי על הצורר היטלר ימ"ש.
אבל.
אבל, בצפירה, אנחנו עומדים ומכריזים בפני העולם: "ראו! ראו כמה החיים היהודיים פורחים בארץ ישראל! ניצחנו!".
זהו הרעיון שרציתי לבטא, זהו הרעיון שמבחינתי עומד מאחורי הצפירה ביום השואה.
בנימין.
נ.ב. - ראיתי את התגובה הזאת רק עכשיו... התחבאה בסבך כל התגובות האחרות :) -ב.נ.
נ.ב.נ. - יש שיאמרו שבצפירה, העם היהודי מצפצף על היטלר וכל הנאצים באשר הם.... ? - נ.ב.נ.
תגובות