שפה שמתפתחת
שני שותפים.
געיות, טעויות
ומבטאים אינטימיים,
הבעות משוחחות
וחרחורים.
כך , על אם הדרך
מחוברים.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואו עבר כבר הרבה זמן מאז שכתבת את זה... אני חושב שהבית הראשון מיוחד הרומנטיות הנשפכת שלו לא התאימה לי למלחמה. מלחמה??. [ליצירה]
- [ליצירה] אודיה, זה יפה מאוד. אני חושב שהיה כדאי דוקא יותר לפתח את החלק הראשון של השיר שעוסק (אני חושב) בישראליות האקטואלית ופחות בנסיקה לדמיון הבזלת ורכב האש. אבל אולי זו הערה שנובעת מתוך חוסר הסכמה מסוים עם הרצון הזה לחזרה לשנות העבר. [ליצירה]
- [ליצירה] מזדהה עם יהודית שמעליי. תיארת את מריה באופן אמין למדי. נהניתי לקרוא. [ליצירה]
- [ליצירה] עד כאן הדיון בנושאי ירידות הדדיות, ביצירה זו. (ומי יתן ביצירות בכלל) מכאן ואילך כולן-תגובות שקשורות ליצירה. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] היכולת שלך לתאר לאורך זמן (טור ארוך של שירים) יחסים זוגיים ולכתוב את הכל באותו קול (יש קצב קבוע כשקוראים את השירים בקול וברבים מהם אתה גם שומר על אווירה מסוימת שסובבת מעל) היא יכולת של אדם שלוקח ברצינות את כתיבתו. (ואולי גם את מושאי הכתיבה) מקנא בך. [ליצירה]
- [ליצירה] ענק. מעבר לרעיון הכללי שאומר ואומר. - הביטויים הקטנים האלה (הנגיעה הרדיואקטיבית של הגעגועים המוחלטים? קורן מאושר ביחס של 1:20 על כל דקת סלולארי??). כיף. [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] על מי מדובר? [ליצירה]
- [ליצירה] וואו קשה להאמין שפעם היה פה כזה דיון ודגש גדול גם על פה - בצורה וגם על פעם - כי נראה לי שהעולם הדתי שלנו קצת קצת השתנה ולא שהיום לא נדבר על זה - אבל אחרת לגמרי ומעניין אם הפורום הזה עדיין קיים. [ליצירה]
- [ליצירה] הקריאה הקשה של השיר (בשל השימוש הרב באותיות כמו ריש וקוף וגימל שמקשים על קריאה זורמת) מכריחה אותך לקרוא את זה לאט ולהקשיב לתוכן. הכתיבה, המאוד-חושנית כופה את ההתחברות לסיטואציה. דוקא לסיום יש צליל מאוד נח ונעים. וכך גם תוכנו. אהבתי. [ליצירה]
תגובות