דלי אני, יוצא
את עצמי אל חדר מרחב
בתנועת אשה
שוטפת רצפה פוזמת שיר
אני חומר נוזלי במעגלי אינסלטצית מרפסת
מקיא לבי לבי, עיניי לרחוב
כמו חולה, סדין, קירות.
[ליצירה]
אני עם היפ נוטי. התמונה הזו מנצחת בקומפוזיציה שלה(והכתום הרפסודי.) (כמה חבל שצבע העץ מיטשטש בצבע החול) (אולי זוית נמוכה יותר היתה מניחה את המדרגות בתוך הים?)
[ליצירה]
עם כל ההתלהבות ממילים ותחושת ההנאה שהם מביאים, צרם לי קצת הזהות הזו. אני זה אתן ואתן זה אני. כי שווה לזכור שיש הרבה דברים שאנחנו חושבים או חשים בעומק והם לא יכולים להיאמר במילים. ואני לא מתכוון לצרות הביטוי של אדם מסוים אלא לאדם בכלל.
האישיות שלנו נבנית מפן זה לא פחות מאשר מכל עולם ביטוי.
[ליצירה]
היום למדתי שיש לזה שם "גוגלוואק" (מציאת ביטוי בגוגל שיש לו רק תוצאה אחת) ולבי ביקש לכתוב עוד ועוד שורות מלאי ביטויים גוגלוואקיים. ובכך להפעיל כח פיזי מתון על השירה שתגלה כמה סודות.
הנה לינק בנושא http://www.nrg.co.il/online/10/ART/856/465.html
[ליצירה]
אחת, זה יפה.
הקטע ארוך מספיק על מנת ש'יהיה' מה לקרוא ולא רק למסור לנו בקיצור את הפואנטה (כמו שלפעמים אני עושה לבדיחות ולא מבין למה אנשים לא צוחקים)
את עושה את זה טוב כל כך.
תגובות