דלי אני, יוצא
את עצמי אל חדר מרחב
בתנועת אשה
שוטפת רצפה פוזמת שיר
אני חומר נוזלי במעגלי אינסלטצית מרפסת
מקיא לבי לבי, עיניי לרחוב
כמו חולה, סדין, קירות.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] / וואלה, זה יפה מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה חמודים. עבר כבר הרבה זמן מאז שחוויתי את המלים הללו. וכיף שאתם אוהבים. הלוואי ואלוהים יפתח לכם את כל הדלתות שאתם צריכים. אמן. [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין [ליצירה]
- [ליצירה] הדימוי של המטחנה הזכיר לי שיר של קוסמן הנה: http://www.tzura.co.il/tshsd/book.asp?arid=99 [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את השימוש במושג אל הבעל יחד עם אל הרווקות - ואת הקריאה בשם לכל עבודת אלילים.. יפהפה [ליצירה]
- [ליצירה] הקול של האב נשמע מאוד אבהי ולמרות שהוא מלא בשפע של עצות ותכניות לבן יש לקול טון נעים של מישהו שיודע יותר אבל לא משוויץ בזה ולא כופה את דבריו. הקול הזה מוצא חן בעיניי. [ליצירה]
- [ליצירה] לא הצלחתי לחבר את כל הרעיונות לכדי הבנה שלימה של מה בדיוק קרה כאן. אבל זה מצוין. את כותבת (כאן ובסיפורים אחרים) מנקודת מבט מעניינת מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] בשל חוסר שימת לב, התמונה אכן הוצגה הפוך. כעת הכל טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד ברוך שובך. יש עוד כמה בשובך שזוכרים... [ליצירה]
תגובות