לפעמים אני רוצה לחזור ליום בו נולדתי,
ולו רק כדי להוסיף בכתב-יד,
בעמוד הראשון של חיי,
"מוקדש,
באהבה,
לך"
רסיס לילה
-
אני יצירה הממתינה לאישור
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] / נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] _ התרגשתי. מקסים [ליצירה]
- [ליצירה] ... יוּ. מתוק ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, זה מה שרוב הנשים היו רוצות.. [ליצירה]
- [ליצירה] מוקדש באהבה מקדישה לך באהבה מקום של כבוד ברשימת היצירות האהודות עליי. [ליצירה]
- [ליצירה] מנביט אני שומעת קול טרוניה קלה ;-)? [ליצירה]
- [ליצירה] יוווו איזה כיף לה! =) מקסים. סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! אתה משהו! [ליצירה]
- [ליצירה] הצלחת להעלות חיוך על פני. מתוק ומקסים. אז מה אם זה מה שנשים רוצות... [ליצירה]
- [ליצירה] הממממ ליייק רוזמארינ צ'וקלט! סוויט...... מה גם... האמת, למה לחזור בזמן ולהתסבך עם כל מני בעיות פיזיקאליות והגיוניות שאם הם גרמו [לפחות עד שלב מסויים] לוולקאנים לא להאמין שזה אפשרי בכלל --- יש דרך יותר פשוטה.... פשוט להוציא את הפתק הזה מהכיס!! [מה.. אין לכם שני פתקים, אחד בכל כיס? שעל האחד כתוב........ ועל השני כתוב........?] האמת.. אני הייתי פשוט רוצה לחזור ולרשום בדף הראשון 'הנה, קח ת'מספר טלפון הנכון מראש... תאמין לי יחסוך לך הרבה בעיות...' [נ.ב. רק תעשה טובה - - אל - - תתקשר לפני התאריך המצ"ב.... התזמון חשוב... ] [אה כן, ואל תעשה גם עוד כמה וכמה דברים שאני מצרך לך בנוסף תחת הכותרת 'טאקט שצריך לשנן!!' :-)' [ליצירה]
- [ליצירה] :) --- [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה... אבל מדוע נראה לך כי איננו בוכים? תרשה לי לנחש כי "לוויית המת" כוללת כל בכי של אדם על דבר שאבד ממנו, ועדיין - רבים מאיתנו מסוגלים לבכות, ורק צריכים לשחרר את המעצור שאנו בונים משך חיינו. [ליצירה]
- [ליצירה] * אהבתי את הריצה הפראית על הלשון [ליצירה]
- [ליצירה] אני דווקא לא מכיר יעקב ואילנית ובכל זאת אני חושב שזה יפה ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מקווה מאוד... אני מקווה שהיא לא זרקה אותך. לי זה קורה לפעמים. וכן, קראתי עד הסוף. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי פשוט יופי. בשורות הראשונות תהיתי לעצמי, בשביל מה כל האצות האלה צריכות שיר משלהן. ואז מגיע ה"לך מפריע מאוד שהסלון לא מסודר" ומנחית מכה. ולחלק מהמגיבים מעלי - חבל לצלול יותר מדי לתהומות הנפש בשיר כזה, שאפשר פשוט להנות ממנו. אני הולך עכשיו לסלון כדי לראות באור חדש וכחלחל את ההרס ששורר בו. (קצת הזכיר לי את תיאוריו של עמוס עוז ב'סיפור על אהבה וחושך', בדבר המערכות הדמיוניות שהוא ניהל במסדרון ביתו) [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! כמו אלתרמן! אני מת על המקצב הזה - שלוש-שלוש-שלוש - וסוף סוף מישהו מתופף אותו במדויק. גם החריזה ברמה גבוהה מאוד. אשריך! [ליצירה]
- [ליצירה] שוב אתם כלום לא חשוב, כלום לא עוזר כשעמירם והממזר איש ברעו רוצים לסנוט בחרוזים בלי מנגינות אולי במקום סתם לדקלם ומהשיר להתעלם למדוני משהו מסעיר על המסרים אשר בשיר? ולעמדתי שלי: אורי - ממש אהבתי את המשקל. מורכב ועדיין מצלצל נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] רציתי לכתוב ממילא.... ולא בגלל הבקשה שלך: המקצב נהדר בעיניי, ומשתלב היטב באווירה ובתוכן. הוא רק מתקלקל טיפה לקראת הסוף... (כמה מי-הי-שקל יכול לי-הי-יות) [ליצירה]
- [ליצירה] עיקר שכחתי - סיפור מעולה, אהבתי אותו עוד לפני כולם (כשעוד היה פרוש בפישוט אברים על דף שהמליטה המדפסת של מקור ראשון). אבל - הוא היה יכול להסתדר היטב גם בלי הפיסקה האחרונה. [ליצירה]
תגובות