כמות נצחנו את היטלר,
כך גם אימפריאליזם ינוצח.
עם אודם דגלים,
בראש תורן,
נצא אל הקרב.
נצעד ברחובות;
נחצה שדות שתי - וערב.
אל פסגות - הרים נעפיל.
נבנה עולם חדש;
עולם ללא - עוני.
נגיע,
אל עתיד מזהיר!
שמואל ירושלמי
-
משורר ופעיל ציבור ידוע. יליד 1972. בארץ מאז 1988. בעיקר, כותב שירי-מחאה פוליטיים
לקט יצירות
- למי באמת איכפת מהחיילים החטופים?
- לעובדי פרי-הגליל ועוף-העמק
- אש המהפכה הקובנית, ממשיכה ליקוד!
- כעלות - השחר, מטח - אוורורה יבקַע!
- קרן - אור, מעל אולימפוס - השלום
קשור אלי
- [ליצירה] ---- אני יכול לדמיין את ירושלמי צועד בגאון עם הדגל האדום ואחריו צועדים בסך אלפי ומאות אלפי קומוניסטים [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, אולי טעיתי. [ליצירה]
- [ליצירה] סיכום נצחוננו על האימפריאליזם יהא כמו נצחוננו על היטלר. מי הדובר במשפט זה? האם העם היהודי? וכי הוא ניצח את היטלר? מעיון בהמשך הקטע נוכל להיות יותר ממוקדים. חציית שדות שתי וערב הינה אסטרטגיה מלחמתית ידועה, אך הדגלים בראש התורן מן הסתם רק מקשים על הלחימה. העלייה לפסגות ההרים עם הדגלים הכבדים מביאה, ע"פ המחבר, לעולם ללא עוני ולעתיד מזהיר. האם נוסתה נוסחת פלא זו אי-פעם? העפלה עם דגלים אדומים בראש התורן אל ההרים בחציית שדות שתי וערב, תוך כדי הפצצות בסגנון מלחמת העולם השנייה? וכיצד לא משכיל הדור להשתמש באסטרטגיה פשוטה זו? כל זאת ועוד, בשיר הבא של מר שמואל ירושלמי. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן! מדובר במילה ארמית, שנכנסה גם לשפה העברית ושמשה בה, בעיקר בימי המשנה והתלמוד. לכן, על אף שמדובר במילה ארמית, היא בכל זאת מהווה חלק מעברית. [ליצירה]
- [ליצירה] בלי כל קשר לאסוציאציות עם כרטיסי אשראי ומועדון למיניהם, לדעתי, לכל עובד מגיע כבוד. עכשיו, לגבי כסא, אז לידיעתכם, חלק מרשתות שיווק בישראל, אוסרות על קופאיות לעבוד בישיבה. [ליצירה]
- [ליצירה] לדוב תראה, זה לא העניין שהם קדושים; העניין הוא, שכל מדינה חייבת לחוש אחריות לכלל תושביה, וקודם כל לאלה הסובלים והמצוים במצוקה. ישראל, מעולם לא חשה את עצמה אחראית לחיי אדם. אלא רק לכיסם של כל מיני גנבים ברשיון מקרב פקידי השלטון. ודבר אחרון. אתמול, עורך אתר: סיקור ממוקד, בו אני נוהג לפרסם רוב מאמריי - האשים אותי בעקבות המאמר הנ"ל, בהכחשת השואה, והודיע, שמעתה ואילך לא יפרסם יותר את מאמריי. השאלה, היא היכן בדיוק, במאמר זה, יש הכחשת שואה? [ליצירה]
- [ליצירה] אלה = אלא [ליצירה]
- [ליצירה] ועוד משהו אפילו את המילה אסקופה עם ה', אפשר לפרש כעקב רגל, במקום מפתן. הרי, כאסקופה, יכול להאמר, גם כתחת אסקופה. לפחות בדימוי פיוטי. [ליצירה]
- [ליצירה] מסביר מדוע החלפתי מינים העניין, שכוונתי בשיר הנ"ל, לא הייתה לארצות, אלא לתרבויות ועמים נושאיהן. לכן, במקרה זה, באופן ספציפי, יותר התאים לכתוב: זוהרם ולא זוהרן, כמקובל בדרך כלל. בברכת המשך שבוע נעים ושטוף השמש! שמואל ירושלמי [ליצירה]
- [ליצירה] בלכר בדרכו אחורה! מי שהלך וממשיך בהליכה אחורה, זה רק אתה! כל הימין, לימי חושך ושואה רוצה להחזיר את ארצנו, אך הקומוניסטים, ימנעו זאת בתנופה. בוש והיכלם לך, אחד משת"ף של הטרור האיסלמי! האיחוד הלאומי והחמאס, הם אחים. עוד יבוא יום, כאשר תעמדו אתה וליברמן, למשפט נירנברג ובסוף כל כבודכם תאבדו! [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי מילים בשירה נכון, בעברית הרגילה והמקובלת בדיבור היומיומי, צורות לשוניות, כגון: תִיסוֹרוּ, וכו', נחשבות לבלתי תקניות, אולם, בכתיבה ספרותית, מקובל ואף מותר לשנות מילים ולהתאיצן ליצירה מסויימת. ולגבי אנה שמש אזלת השנאה אנה..., אז במילה אזלת, התכוונתי לסיום; ואנה, אז פה פשוט שיניתי משמעות המילה, ושמתי אותה במקום: כאן; הֵנָה. [ליצירה]
- [ליצירה] אתם מעוותים את משמעות השיר אל תנסו אתם להכניס לתגובותיכם ליצירתי הנ"ל, נימה אנטי-ערבית! במילים על הנאציזם האירופי, כוונתי קודם-כל, ליחסה של אירופה למדינות העולם השלישי, בתקופה, כאשר עדיין היו קולוניות אירופיות, שאגב-אורחא, ישראל כל-כך סייע לאירופה לדכא אותן. [ליצירה]
- [ליצירה] רק להזכירך כי לא דיברתי על משה רבינו (כמה שידוע לי, משה רבינו לא היה אלהים בעצמו); דברתי על אלהים בעצמו ובכבודו. ודת ישראל, בדיוק כמו כל דת (לפחות, במתכונתה המסורתית), הנה הונאה. ויהדות, יותר מכל דת אחרת, הצטיינה בבדלנות. עכשיו, למה קשרתי בין בדלנות לשנאת זרים? כיוון שיהדות, להבדיל מדתות אחרות, איננה דת עולמית, אלא לאומית במובן המצומצם ביותר של המילה. לכן, דווקא ביהדות, יש לא מעט מהגזענות, וללא כל קשר לתנועת ההשכלה. אתה יכול, גם לטעון, כי נאציזם בגרמניה, גם היה תוצאה של תנועת ההשכלה. [ליצירה]
תגובות