[ליצירה]
שנון ומוצלח...
(חוץ מהניטפוק הנכון על חוקי הנבדל והצורך במסירה...)
ולמי ששאל, לעניות דעתי כוונת המשורר היתה על קורות עם ישראל ממלחמת ששת הימים (דקה 67) ועד ימינו אנו - ה"חלוץ הימני" דהר קדימה ופתאום גילה שהוא נמצא לבדו והשופט מרים את הדגל לנבדל - מה שלא היה קורה אם שאר השחקנים (עם ישראל?) היו פורצים איתו קדימה.
אגב - אישית, במקרה כזה (ואם נאמר שמדובר באו"ם כשופט) צריך לדעתי לזרוק חצץ על כבוד השופט (לא בלוקים. הם נגמרו במשחק מול שוודיה) ולפתוח בקריאות "השופט....".
[ליצירה]
אז במילים אחרות..
אתה מציע שכשמישהו מאיים עליך עם סכין פשוט תראה לו את הגב..
אסטרטגיה נבונה - מסתבר שכיוון שיש לו שטח פגיעה יותר גדול ופחות מוגן הוא כל כך יתבלבל מרוב אפשרויות תקיפה עד שלא יתקוף בכלל ואולי אפילו ירביץ לעצמו..
ירושלמי, עשית זאת שוב.
[ליצירה]
לא רוצה כותרת.
אין לי כח לכותרת בסגנון "מדהים" או "וואו".. לא שוות כלום הכותרות האלה.
זה אחד הקטעים הטובים ביותר שקראתי, מעודי!
כל כך הרבה חכמה טמונה בכל שורה ושורה, המטאפורות, השנינויות, הרעיון, הסגנון, העצב.
לא בטוח שהבנתי את הקשר לערבות (יש לי רעיון, ממש לא בטוח שהוא נכון), אשמח אם תסבירי (תסביר\י?) לי אותו.
[ליצירה]
ובכן, ככה...
צחית וגלגול - אשמח לדעת מה הנקודות שחשבתם שלא טובות\עמוקות\נוגעות\כל-מילה-עם-משמעות-זהה כדי שאוכל לתקנן\לשפצן\שוב-כל-מילה-עם-משמעות-זהה.
וליאורה, ובכן, אני חושב שכל אחד מאיתנו שמם שופטים ברגע בו העלה את היצירה לאתר, לא?
תגובות