מישהו התקשר באמצע.
שמעתי את צחוקך שהיה שלי
פעם, ולא יהיה עוד,
שייך כבר למישהו אחר.
נוגע בחלומות שבנינו לנו
נוגע, וחולף.
דנדוש ביסלי
-
אוהבת עמיחי ומילים קטנות ופשוטות. מנסה לחיות...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ממש מיוחד... אני מרגישה זקנה כל כך,זה מזכיר לי את התקופה "מבעוד הינומה" שלי. זה נראה רחוק כל כך... [ליצירה]
- [ליצירה] מורידה את הכובע, מצדיעה בפניך, מחייכת, (ואולי לא?) אוהבת. [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה עם אביב וסתיו, ממש מרגישים את המרוצה בשיר, את הקוצר נשימה, את ההתרחקות, ומתחת: את הפיתוי לחזור ולהסב פניך לאחור... ממש התאמת תוכן לצורה, זה ממש משרת טוב את הנושא! [ליצירה]
- [ליצירה] כלנית יקרה, כן, עבר הרבה זמן... לא הייתי פה לאחרונה. בכל מקרה, לתהיתך: זה שרבונו אחראי פה על הענינים זה ברור, ולא משנה אם נסכים או לא. זה נועד להיות מעין קבלת הדין, קבלת עול מלכות שמים שכזאת... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, רון, זה גורם לי להרגיש הרבה יותר חכמה... כן, הבנתי שיש רמזים, אפשר עזרה בפיענוח? עקב עבודות היומיום המוח שלי קצת חלוד לאחרונה... מהו הרעיון הכללי? [ליצירה]
- [ליצירה] דבר ראשון, השלום לך? זמן רב שלא התראנו. השני, שירך יפה מאוד בעיני. אהבתי את משחקי המילים, כמו "נוצר אובדנך", שלא איבדת אותה אלא נוצר עבורה האבדן. יחסי הורים ילדים מטבעם הם דבר מסובך. בטוחני שכאשר תהיה אב לילדים, תזכר באמך ואולי תבין יותר. כרגע, אין לך יכולת זו. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] מפריע לי שיש שגיאות כתיב (אלך לבית הספר, לדוגמא) וחבל שאתה חוסך מידי בסימני פיסוק "הוא אינו בבית הוא בבית ספר" ונראה לי שהתכוונת להגיד לא כדאי, במקום לא כדי. בהצלחה בהמשך!! [ליצירה]
- [ליצירה] אתה קשקשן, וטוב שיש לך הרבה חברים. שיר יפה, אהבתי... [ליצירה]
- [ליצירה] עִברים דוברי גוֹיִּית- ועוד ביטויים יפיפים. מזכיר לי את תחושתי, שברור שיפלו השמיים, שברור שזה מהלך אלוקי, שיחזיר המון או יאבד אותם... (ואני לא אומרת עכשיו שזה לא אלוקי, זה לא קשור...) מעניין אותי לדעת מה התחושה שלך היום, הרבה זמן אחרי?(וזו שאלה באמת, לא מקנטרת.) חוצמזה - אין לי מה להוסיף, השיר מדהים, העיברית מקסימה והאמת, עצובה כשהיתה. שירך נגע בי. דנדוש. [ליצירה]
- [ליצירה] הפמיניזם חוגג... זה מזכיר לי מאמר שקראתי, על כך שכל האגדות מביעות לילדה הצעירה מסר אחד: תהיי יפה ותשתקי! סינדרלה מחכה שהנסיך יבוא לחפש אותה, כיפה אדומה צועקת כדי שהצייד יציל אותה, שילגיה מחכה שהנסיך ינשק אותה... ועכשיו מנסים להוציא דור חדש של אגדות אקטיביות, בהן גם הגיבורה יכולה להציל את הגיבור... בנוגע לדברי קודמתי, על כנסת ישראל: זה חלף בראשי, אבל בתור אישה נשואה, אני יותר רואה את המערכת הזוגית... לסיכום: אחלה שיר/סיפור, נהנתי מאוד! [ליצירה]
תגובות