נתתי יד
לעצב
ומאז לא
הפסקנו לצעוד;
הכאב נילווה
אלינו
ועימו מספר
דמעות,
שארית של
געגוע
ועוד כמה
רגשות.
בקופסא קטנה
ארזנו-קודם
לב
שבור לרסיסים
ולשיירה שנהיינו
שר הרוח
את שיר
העזובים.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חזק, לא ראיתי בזה שיר, אולי כדאי להחליף סיווג.... [ליצירה]
- [ליצירה] צחית- מיותר לציין, כי לא לנצרות כיוונתי, אך העלת רעיון יפה, תודה.... [ליצירה]
- [ליצירה] שי- כמה שזה יפה, כמה שזה נוגע, עצוב, נוגה, נכון, אמיתי, אותנטי, חזק! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים ביותר! [ליצירה]
- [ליצירה] מצויין! [ליצירה]
- [ליצירה] את זה אהבתי!!! ומאוד! כיף לחזור... [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד, אם כי קצת לא ברור. מה שיפה פה, שעל אף שחוזרים מוטיבים מובהקים-שלך, היצירה הזו שונה מקודמותיה, שונה לטוב :) הייתי משנה את השורה האחרונה- ומורידה את המילה- אז (שמופיעה גם שורה קודם ונראית לא שייכת כאן), כמו כן, יש לתקן מזכר לנקבה: "הן- עומדות בשורה". וכן- "מישהו דורך עליהן"... [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון יפה, הבית האחרון עומד בפני עצמו, בעיני, ההתחלה פחות זרמה לי- מילים חזרו על עצמן, לא יודעת, זה נתקע.... [ליצירה]
- [ליצירה] יורם- זה יפה מאוד. הייתי מעבירה את בלי ריבית, למקום אחר- צריך לחשוב לאן... את השורה האחרונה- מפרידה משאר השיר בעוד שורת רווח. יצירה טובה! [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים!!! הלשון והניסוח, איזה יופי! [ליצירה]
תגובות