נתתי יד
לעצב
ומאז לא
הפסקנו לצעוד;
הכאב נילווה
אלינו
ועימו מספר
דמעות,
שארית של
געגוע
ועוד כמה
רגשות.
בקופסא קטנה
ארזנו-קודם
לב
שבור לרסיסים
ולשיירה שנהיינו
שר הרוח
את שיר
העזובים.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה אביבוש, על התגובה מלאת התוכן והנשמה.... [ליצירה]
- [ליצירה] האמת, לא הבנתי... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה, שנה טובה לכולם! [ליצירה]
- [ליצירה] כמה אמיתי, נכון ויפה... [ליצירה]
- [ליצירה] :) צחית- גם בכתיבה ההרגשה היתה מן מתח מתגבר והולך, התקדמות בעצבים דרוכים עד השורה האחרונה, שבא המנוחה, השלווה והנשימה לרווחה... ותודה לך ואלעד.... [ליצירה]
- [ליצירה] הרוזן- לא ירדתי לסוף תגובתך, התואיל להסביר ולהאיר עיני? [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב מקסים- פשוט נהדר! [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב נפלא, מתאר שיר אהבה ותשוקה לעיר הקודש, וזה כ"כ יפה. א. יש טעויות הגהה- וכדאי לעשות עריכה ולתקנן. ב. בעיני השורה האחרונה מיותרת ופוגמת, הייתי מורידה, משאירה קצת מסתורי- למרות שברור על מי מדובר. או מוותרת בכלל על שות סיום או מנסחת אותה ביותר עמימות- את גואלך/את זה אשר יפדך וכיו"ב [ליצירה]
- [ליצירה] ברוכה השבה... שנה ויצירה טובה... [ליצירה]
- [ליצירה] זה כואב. מחזקת מכאן. . . דע, שדווקא מהשבר הגדול שנראה קשה מנשוא, אדם מגלה נפלאות על עצמו, תעצומות נפש שלא ידע שקיימות בו וקרבה אמיתית ותומכת של משפחה וחברים. וה' הטוב והרחמן, מכוון הכל לטובה ובעזרתו יתברך תמצא שלווה, בטחון, אהבה ושמחה. בקלות וללא צער, בנועם וללא סערות מטלטלות. שא ברכה והיה בטוב כל הימים! איה :) [ליצירה]
תגובות