נתתי יד
לעצב
ומאז לא
הפסקנו לצעוד;
הכאב נילווה
אלינו
ועימו מספר
דמעות,
שארית של
געגוע
ועוד כמה
רגשות.
בקופסא קטנה
ארזנו-קודם
לב
שבור לרסיסים
ולשיירה שנהיינו
שר הרוח
את שיר
העזובים.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] דב- איפה היית? חסרת לי מאוד, שמחתי לתגובתך המחודשת (יש עוד כמה חדשים מבית היוצר שלי המחכים לעינייך...) [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים ועם זאת- קצת מפוספס. נקטע לי- חסר לי. תוסיפי על זה עוד, תפתחי את היצירה הכ"כ אמיתית, נעימה וטובה הזו. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מקסים! כ"כ עדין , מלא, רגיש ויפה... [ליצירה]
- [ליצירה] לגוד- זו היתה טעות סופר שתוקנה. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] דב- זה מקסים, עדין, רגיש ומרגש. יצירה משובחת וכ"כ נעימה לקריאה. [ליצירה]
- [ליצירה] עדין ויפה... לעיתים הניסוח קצת מדי מליצי ומקשה. . . [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד. אם כבר הולכים על ניסוח חיובי אז- "את הבאה- יקבל בלי פחד"... [ליצירה]
- [ליצירה] מסר- זה היה ועודנו- מקסים, תמים, מתוק ועדין. חשבתי שפשר עוד ללטש, הנה רעיון שלי לעריכה מחודשת, וזו רק הצעת הגשה: ישבתי לכתוב לך שיר פרטי, בלעדי, רק של שנינו, שאף אחד לא מבין מלבדך ומלבדי, מלבדנו. כאשר סיימתי ניגן לי אותו שיר את נעימת חיינו, אבל את לא שמעת את צלילו... אז כתבתי כאן, מילים שכולם יבינו והם לא יהיו עוד- רק שלנו עדיף, כך נדמה, שנישאר רק אנחנו שנינו את ואני ונבין זה את זו, בלי שיר. [ליצירה]
- [ליצירה] בקריאה נוספת- מסכימה עם שי, השורה הראשונה קצת תלויה, אולי יש להשאירה ככותרת בלבד ולוותר עליה בגוף השירץ. אבל זה נפלא, פשוט נפלא! [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שזה יפה, אבל הפספוס הוא בעיניים- זה לא העיניים שלה, שלה- יותר עמוקות, יותר שחורות יותר.... וגם המצח קצת גבוהה ושטוח מדי- אולי תנסה קצת לשנות את זה, כי חוץ מזה- זה כ"כ קרוב לדמיון מוחלט לתמונה, וזה יפה! [ליצירה]
תגובות