מי כבל אותי מי
קשר את ידיי ורגליי?
אנני רואה
דבר!
תנו לי ללכת...
אני לא שומעת
את ליבי
פועם יותר
לא
כמו פעם הוא
שקט.
אין פה
ריח אין
מה למשש
רק ערפול
חושים.
תנו לי לצאת !
רוצה שוב
החופש
רוצה שוב
לטעום
אהבה.
[ליצירה]
נחמד, אם כי קצת לא ברור. מה שיפה פה, שעל אף שחוזרים מוטיבים מובהקים-שלך, היצירה הזו שונה מקודמותיה, שונה לטוב :)
הייתי משנה את השורה האחרונה- ומורידה את המילה- אז (שמופיעה גם שורה קודם ונראית לא שייכת כאן), כמו כן, יש לתקן מזכר לנקבה: "הן- עומדות בשורה". וכן- "מישהו דורך עליהן"...
[ליצירה]
מזכירה לך אהבה, וגם:
משוואה מרובת נעלמים,
קשה לפיענוח
כמו אגוז קשה פיצוח,
דורש יגיעה
תוך חיפוש אחרי פיתרון.
ואתה-
נעלמת כאחד המשתנים
כשאני השתניתי,
כאחד הנעלמים
ונשארנו נטולי תשובה...
[ליצירה]
כתוב נפלא, מתאר שיר אהבה ותשוקה לעיר הקודש, וזה כ"כ יפה. א. יש טעויות הגהה- וכדאי לעשות עריכה ולתקנן. ב. בעיני השורה האחרונה מיותרת ופוגמת, הייתי מורידה, משאירה קצת מסתורי- למרות שברור על מי מדובר. או מוותרת בכלל על שות סיום או מנסחת אותה ביותר עמימות- את גואלך/את זה אשר יפדך וכיו"ב
[ליצירה]
סיטואציות, הא?
ואני שואלת- איפה הציטוט, לא נורא, גם דבריה בגוף שלישי מתקבלים....
האם היא פיקציה או שהיא קבועה'מתחלפת אך אמיתית?
חוצמיזה, ליצירתך, גופא, - כפלי המשמעויות בליווי המרווחים השונים- ולא בכדי, פשוט יפה...
תגובות