מי כבל אותי מי
קשר את ידיי ורגליי?
אנני רואה
דבר!
תנו לי ללכת...
אני לא שומעת
את ליבי
פועם יותר
לא
כמו פעם הוא
שקט.
אין פה
ריח אין
מה למשש
רק ערפול
חושים.
תנו לי לצאת !
רוצה שוב
החופש
רוצה שוב
לטעום
אהבה.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יש כאן שורות ראויות לציטוט, התוכן והצורה בכלליות- קצת חוזרים על עצמם... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה דב, פורים שמח! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! הבית השני הוא יצירה מופלאה בפני עצמו. יפה ביותר, כתוב ומנוסח נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב תיקון- אז שסיימתי לכתוב, כבר לא הייתי הראשונה להגיב.... ואני חושבת שבכוונה מה שקורה בדר"כ נכתב בסוגריים)... ושוב- זה מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים!!!! שי זה נפלא, זה נהדר זה, זה פשוט מצויין!!! הכתיבה, החיתוכים, הדימויים, משחקי המילים.... משובח!!! [ליצירה]
- [ליצירה] חביב [ליצירה]
- [ליצירה] מעתיקה את תגובתי הקודמת גם לכאן- ואף נותנת לה משנה תוקפת ביצירה זו- יפה ביותר!!! [ליצירה]
- [ליצירה] נושא כאוב ומוכר. לענין המבנה- ציטטות נפתחות- בלי לסגור אותן ולא תמיד עם הקשר, אין כ"כ מבנה מאורגן, נראה כי פרץ רגשות, הוא שדישן את היצירה הזו, גם סיווגה לא מתאים בעיני. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חייבת להודות שאת היצירה הזו פחות אהבתי מהשלוש שפירסמת לאחרונה. המילה- בוערת שחוזרת מדי הרבה פעמים בעיני, המקצב- הקצת לחוץ יחד עם הפונט הבולט), פחות דיבר אליי. [ליצירה]
- [ליצירה] הדיוק החד כ"כ באופן מיוחד כ"כ של תיאור דבר... דבר... דבר חזק כ"כ, רגש עד, שתמיד מפעים ומעצים כל רגש ואירוע הנילווה לו. אח, הגעגוע הקדום, אוייבנו הוותיק שחבר לריקנות ולבדידות - וכך נוצרה אג'נדה כואבת של רגש קדום וטהור. [ליצירה]
תגובות