[ליצירה]
אני חובב אגוזים באופן כללי (הממ... קשיו...), והשיר העלה בי את התמיהה: האם את יודעת שאסור לאכול אגוזים בראש השנה כי אגוז = חטא בגימטריא?
מעניין אם זה ישפוך אור או רק ירוקן חושך...
המשך חג נעים ושמח.
[ליצירה]
יפה ונעים לקריאה
זה לא ציון, זאת חוות דעתי:) אם בנוסף לתמונות היפות את כותבת, זה יפה מאוד, אם את כותבת פרוזה, זה מצויין :) אנחנו בונים עכשיו נבחרת אולימפית של כותבי פרוזה, תתקבלי בשמחה:)
[ליצירה]
הצלחת בכשרון לצרור מלים, לתחושת הכאב
כי העפר כיסה.
[ליצירה]
[ליצירה]
חן עגום (ומובן...)
כמעט תמיד יש את הבעיה. הפער בין הבנתם של הגורמים החיצוניים לבין הביטוי הפנימי שמתעטף לעתים במסכת מילים צפופה מדי.
הואיל והמילה כמעט באה למעט (כמעט תמיד), הרי שבשירך
המילים מכסות כמו הינומה- רק נותנות צבע אחר, קצת חיוור.
מה שלי היה סתום היה הנושא/המושא לשיר (חוץ ממך כמובן...), אבל אולי זה מה שמוסיף לחן העגום של השיר.
[ליצירה]
שים בו מה?
הכותרת נהדרת
האגדה לא.....
מה עם איזו עלילה שתתאים לצפיות שאת מתווה כשאת נותת שנינה של כותרת וסיפור כל כך מאכזב.
תנסי שוב...
לכי על אגדה עם אלמנטים של אגדה, הרעיון של מכתב שמגיעה בטעות הוא טוב, אך אין כל התפתחות וודאי שלא שנינות בהמשך. סתם הוא והיא ודוור חולה. סוג של "שום דבר", או "מהומה על לא דבר". תני מידע עליה ועליו נוסף על הנ.צ. של מיקומם הגאוגרפי, קצת חומר רקע. ואם כבר בחרת בדוור חטתן אז שלפחות יעשה משהו משעשע עם הפגיעה בצינעת הפרט.
אני חושבת שהרעיון עוד לא עבוד כי בעזרת מעט עיבוי ועיבוד תביאי לו ולעולם גאולה גדולה.
: ) בהצלחה
חלמונית
[ליצירה]
כל כך אנושי!
יש פה חיבור פיזי אבל למעשה אין מפגש של מבטים, אני לא יודעת אם הבנתי נכון את הפרוש של השם אבל יש בתמונה הזאת המון עומק.
את ממש נהדרת!
[ליצירה]
זה הזכיר לי (וסלח לי על הציניות) קטע ממערכון של הגשש החיוור:
"תהיה גבר... תהיה סמרטוט.... תהיה גבר.... תשפיל את עצמך"
(גשש מפורש)
אין רע בבכי,
הוא כמו הגשם שיורד כשנשבר חמסין,
הוא מצחצח את הנשמה ואת הנשימה.
לפעמים כשכבר לא יכולים לשאת צריך לשפוך,
להתרוקן כדי לרחף בתום ההיטהרות.
אבל אני מזדהה איתך בהרגשה של החוסר רצון לבכות, כשאנחנו בוכים אנחנו נראים חלשים בעיני עצמנו, חלשים כי יש לנו רגשות, ולמי שיש רגשות יש יכולת לאהוב אך גם להיפגע, זוהי תופעת הלואי של הרגש.
[ליצירה]
בתמלך-
זה לא ג'וק זה פרוק רגליים ופרוקי רגליים הם יפיפיים. זה שחלקם חולקים איתנו מזון משותף - מה שמביא אותנו להלחם בהם עד חורמה לא הופך אותם לאיכס. מה גם שחלק מתושבי הגלובוס ניזונים מהם ועל כן לא אומרים איכס על אוכל!
וחוצמיזה לידיעתך גם פרפרים הם פרוקי רגליים כך שגם הם ג'וקים אחרי הכל ולרוב לפני שהם מצמיחים כנפיים הם לא נראים כל כך מלבב!
ועוד פרט קטון ואחרון על פרוקי הרגליים: הם הקבוצה הגדולה ביותר בעולם החי והיא כוללת כ-80% מכל מיני בע"ח הידועים עד כה והם נמצאים בכל מקום שניתן לחיות בו על פני הגלובוס.... (בזכות זה הם כל כך רבים וכל כך מגוונים ומיוחדים)
אלו היו שישים שניות על.....
: )
[ליצירה]
הסיפור יפה ובנוי טוב.
ממש אהבתי את הרעיון ואת השימוש בניגודים בין טהור וטמא. (הקפיצות ממש הוסיפו לזה.)
היה מוסיף אם הייתי מרחיב מעט את היריעה בעיניין הבן (המצורע) זה קצת חסר בסיפור. בנוסף הסוף לא ממש ברור....
לסיכום: נהנתי מכל מילה. :) בהצלחה!