[ליצירה]
תנ-שמ-ת
מסכימה עם המחאה שהבעת בשיר.
אנשים תנו כותרת, נכון שאין חובת קריאה בשם לשירים אבל זה כשאתה מפרסם אותם בספר משלך. כשמפרסמים שיר באתר אינטרנט חייב להיות לו שם, שם השיר הוא רושם ראשוני, הוא כמו כריכה של ספר, הוא צריך לגרום לך להוריד אותו מהמדף ובמקרה הזה פשוט להקליק עליו.
ולכל אלא שינצלו את ההזדמנות הזאת להתפלמס בדבר שיווק באומנות טוב או רע. תעשו טובה וותרו על זה מראש, זה דיון עקר שנועד לכישלון. בשורה התחתונה שכל אחד יעשה מה שטוב לו, אבל זה יהיה נחמד אם כל אותם יוצרים עצלים (תתאמצו קצת, בוא נראה אותכם, האם עליתם על סוד התימצות? אני לדוגמה לא עליתי עליו אחרת התגובה הייתה יותר קצרה ; ) ) גם אם זה בשם אידיאולוגיה כזו או אחרת יקראו בשם ליצירתם.
יום טוב, חלמונית.
[ליצירה]
אכן, ללמוד לעוף נגד כיוון הגעגועים
והרי זה כל כך מעייף,
זה כמו מעוף במנוסה
מפחדים להביט לאחור
בכדי לבדוק אם הוא כבר לא שם
כי אולי הוא עדיין.
זה נגע
חלמונית
[ליצירה]
כתבת סיפור חסידי מצמרר שחודר עמוק עמוק ומחורר את חדרי הלב. השילוב של הפיוט מחדד את הסיפור ומוסיף לזעזוע שהוא יוצר בקורא. גם השילוב בין עבר להווה בסיפור הוא ממש מוצלח.
שכוייח!
רק רציתי לשאול האם הסיפור מבוסס על סיפור אישי של משהו או שהוא נכתב בהשראה מעדויות שונות?
[ליצירה]
שיר מעניין, הפתיחה שלו מעולה
"אדם יושב על מדרגה
ראשו בידו כבלולאה
הוא לא יחנוק את עצמו
עובדה. הוא יקום..."
לאחר פתיחה כזאת יש צפיה להתפתחות של עלילה כלשהי בשיר, אך המבט נשאר באותו הכיוון. עוד לא החלטתי אם זה עושה טוב או רע לשיר, מה שכן- השיר הזה הוא שונה אבל אחר (כלומר ייחודי)
ולסיכום - שיר טוב ובהצלחה בהתרוממות מהמדרגה ובכלל.
[ליצירה]
זה מזכיר לי
בירכת צפירה עליה השלום סתומה בסחף השיטפונות האחרונים. המשמעות העגומה של העובדה היבשה היא שאחד המקומות האהובים עלי יורד מהפרק הקיץ, ובליבי תפילה שיפתח ויתמלא מים בשיטפונות החורף הבא.
[ליצירה]
קודם כל זהו שיר יפה
בהתחלה כשקראתי על האש בלבך חשבתי על הסנה שאינו אוכל. אחר כך קראתי שוב וממש נהנתי איך שהשתמשת במים שבאים לאש, הם רוטחים, כמה גאוני.
אבל למה דוקא ההתנכרות מראה אהבה?
ההתנכרות, מה היא עושה? היא מכבה?
בנוסף הייתי משייפת פה את וו החיבור ב- ואם, משנה את ה- הו ל- או, ואז זה יהיה מושלם.
חלמונית
תגובות