[ליצירה]
את ממש מוכשרת!!!
זה חמוד להפליא, (וקראתי עד הסוף)
אפילו אפשר לעשות מזה ספר, אמנם הוא יהיה קצת ארוך, אבל בתור ספר ילדים זה מקסים!
(בתור ילדה הייתי אוהבת להקשיב לזה. וגם לא בתור ילדה...)
[ליצירה]
זה באמת עניין 'הזוי'... איזה פלונתר,
אם זה לא לקוח מהמציאות אני מצדיעה לך על המקוריות ואם זה כן מהמציאות אני מצדיעה לך על ההעברה המדוייקת והמעניינת... אשריך!
נ.ב- יש פתרון ???
[ליצירה]
אלי, אלי... שלא יגמר לעולם...
אהבתי מאוד, ריתקת אותי לכל האורך (דבר נדיר...)
ואפילו העלית כמה נקודות פילוסופיות למחשבה במוחי.
אפקט הפרפר, דין פרוטה כדין מאה (= דין ברחש בעין כדין תאונה או גרוע מזה?), סיבה ותוצאה בעולם מבולגן כל כך ועם זאת מחושב לפרטי פרטונים קטנטנים...
תודה לך.
[ליצירה]
אל ייאוש. אין שום ייאוש בעולם, כואבת.
האהבה באמת מנצחת.
היא כבר ניצחה- בכך שבכל זאת, למרות הכל, אחרי כל מה שהיה, עוד נותרה בנו יותר אהבה משינאה.
ניצחנו!
[ליצירה]
נהניתי מאוד!, הכתיבה שלך זורמת ויפה בעייני!
אמנם יש צורך בהגאה, אבל שטויות... זה לא מפריע לקריאה. שמחתי לראות קטע ציני, הומוריסטי וקליל יותר... תודה לך :-)
[ליצירה]
נושא חזק וכבד שהצלחת להביא לדיון על ידי מקרה פשוט כל כך...
בשבילי זה מבטא את היומיומיות, הזיכרון החוזר כל פעם, של מאורע היסטורי גדול וכואב שחוזר אלינו כמו פלאש בק להלום קרב גם בפרטים הקטנים של חיינו.
עוד אחד למועדפים.
תודה!
[ליצירה]
אהבתי את השיר, הצלחתי לטעום מאותה אווירה למרות שגם כותבת התגובה הזאת לא הייתה מעולם במלחמה... רק מפריעות לי מילים בשפה עממית שמתערבבות עם מילים בשפה גבוהה ככה פתאום- "רבים כבר חושבים - שהלכה המדינה", או "נותרה בסך הכל תמונה", נראה לי שאפשר לקצר ל- נותרה רק תמונה.
אהבתי במיוחד את הבית השני והאחרון... כל הכבוד על האומץ לכתוב על נושא טעון כל כך :)
[ליצירה]
חחחח..... גדול!
אני ממש רואה בעיניים את ה 134 שלך יושב באיזה משרד מעופש בדרום העיר עם סיגריה, כרס גדולה וקרחת ומתלונן על הכל...
זה סוג הקטעים האלה שאפשר לקרוא שוב ושוב ושוב ולא להפסיק לצחוק!
תודה, נהניתי :-)