החזן הנודד
-
בן 34, נולדתי בבני-ברק, גדלתי ברמת-גן, בוגר ישיב(ו)ת-הסדר וצבא, בעל תואר ראשון ב'ספרות עמ"י' באונ' בר-אילן, משמש (כרגע)כחזן בדרום-אפריקה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נו טוף, שיהיה... [ליצירה]
- [ליצירה] ושוב אני חוזר ואומר: זו לא שירה! בבקשה מכם, אנשים נחמדים וחביבים, הפסיקו לקרוא "שירה" לכל מה שכתוב בחרוזים! אתם הופכים את המילה "שירה" למילה זולה, חסרת-ערך ומשקל. קיראו לזאת "שיר-בדיחה", או "מקאמה", רק לא "שירה", רק לא "שירה". בתקווה להיענות-תפילותיי, החזן. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר חזק וגם הוא, כמו זה שמצוטט בו, יכול להיחשב לפיוט, פיוט בן-ימינו (כן, למרות כל ה'תחכום' שלנו, גם כיום אנו זקוקים לפיוטים, ו...כן, גם לקינות). [ליצירה]
- [ליצירה] אוי זה מזעזע... האיזכור הזה, בנשימה אחת של "מחנות-המוות" ו"האוטובוסים המנופצים" (הטרור הפלסטינאי של ימינו)- זה בהחלט במקום! חיות-האדם האלה, הפלסטינאים, אכן- גרועים כמו הנאצים...כן, בהחלט במקום! שיר חזק, וטוב שכך! [ליצירה]
- [ליצירה] הוי הסגנון הזה מעלה בי נשכחות, אל משוררים גדולים שהיו ואינם, איזה יופי. לקרוא- ולהפליג אל מחוזות קסומים. [ליצירה]
- [ליצירה] מפה, מאיפה שאני גר עכשיו... אל דאגה (לכל מי שדואג...), זה רק בשביל היצירה! ברוך ה', אצלי הכל בסדר! [ליצירה]
- [ליצירה] נו, מה יהיה? אפשר להתווכח על הכל פה. על-דבר אחד אין וויכוח: שירה אמיתית זה לא! כיוון ששירה אמיתית חורגת מהמקום והזמן, ובהחלט אינה עוסקת בהחלטות פוליטיות קצרות-מועד שהיום אתה מתרשם מהם (אולי) ומחר- זורק לפח. הייתי מסווג יצירה זו כ"קטע" (ואם היתה נכתבת במשקל וחרוזים- כ"מקאמה"). לילה-טוב ושבוע-טוב, החזן. [ליצירה]
- [ליצירה] יצחק היקר! 'פרפרי הלילה' הנמשכים לאור כמטורפים- הם עשים, לא פרפרים 'עסלים'! ו-למה הפרפרים הם סמל האביב (וסמל החיונית בכלל)? כי רובם- ממש יפיפיים! והדרך שלהם לעופף מפרח לפרח כשבדרך (דרך-אגב)- מנסים "לצוד" להם איזו חתיכה... איך אתה מצפה מהם ל-א להיות סמל לאביב, לנעורים וכו'? מכל-מקום, מקווה שנתתי לך 'פידבק' להשלמת המאמר, הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] אחד הסיפורים הטובים ביותר שקראתי פה באתר (וכבר מצרף לרשימת היצירות האהובות עליי). שבוע-טוב, הראל [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה לתגובה ראשית, תודה על התגובה (כבר התחלתי להרגיש די-מיותם... כמעט כולם מקבלים פה תגובות ורק אני לא...). בעניין אליסה, זו כמובן לא אליסה בארץ הפלאות... בטהובן כתב קטע יפהפה שנקרא: fur ellise, לאליסה (אם תרצי, אפשר להפוך אותה לישראלית ממש: "לעליזה"...). אני בטוח, שכבר כאשר תשמעי את הצלילים הראשונים של היצירה תגידי: "אה, וודאי, איך אפשר שלא להכיר יצירה כזאת...). ההסטוריונים השונים חוקרי-בטהובן חושבים כי אותה אליסה היתה אהובתו הנסתרת (אולי הראשונה?). ובעניין נפוליאון- כפי שאת וודאי יודעת, את הסימפוני השלישית שלו הוא הקדיש לנפוליאון, לפני שזה- הפך את עצמו לקיסר, וגם הקונצ'רטו החמישי לפסנתר (זה המכונה: "הקיסר"), ההסטוריונים עדיין מתווכחים, האם זה "קומפז" (מלשון "קומפוזיציה"...) על נפוליאון או לא... יומנעים לך, הראל. [ליצירה]
תגובות