[ליצירה]
ארז
יישר-כוחך על אומץ ליבך. וכפי שהגבתי כבר על יצירתו של נפש ממללא, "מצעד הגאווה": זהו נושא כאוב, וטוב שיש מישהו שמעלה אותו. כיוון שאני יהודי-דתי, אגדיר זאת (ההומוסקסואליות) כסטייה מדרך-הטבע. אתה אולי לא תסכים איתי, וזו זכותך המלאה. אך אני מאמין באמונה שלמה, שאפשר להתגבר על-כך, אם רוצים באמת. שבוע-טוב לך, הראל.
[ליצירה]
מצטרף ל'נעל'
בשאלות. אך על השאלה הראשונה אפשר לענות "כן, בהחלט!" יש "כאילו" משוררים שכאלה, שהם בעצם חלאות, וכל רצונם הוא לעשות דאווין שכזה... דאווין על חשבון התנ"ך וכו'. וישנם משוררים אמיתיים, ש'לפעמים' הם חלאות... גם אני, לפעמים, מרגיש עצמי כחלאה שכזאת...(טוב, אבל... אינני משורר 'אמיתי'..!). בעניין הבתים על יעקב ואברהם... זה בהחלט מעניין... איך בתים אלה קשורים בדיוק עם אופיים? וחוצמזה אעיר, ששיר זה הזכיר לי שיר אחר, של נתן זך (שגם הוא, מדי פעם- 'חלאה' לא קטנה...):
"הצייר מצייר, הפסל מפסל
אך המשורר אינו שר.
הוא הר בצידי הדרך..." וכו', וכו', וכו'...
[ליצירה]
אייאייאיי...
ברצון הייתי הולך שם להתחזן אבל... בטח קרררררר שם מאוד, לא? מכל-מקום:...השירים האלה... מצליחים להעביר לי... את היופי... של איסלנד... גם אם... לא הייתי שם... מעולם..!
[ליצירה]
הה, אהבתי אהבתי אהבתי!
זה נכון, לצערנו, רוב המקובלים בימינו- ראויים לשמם על-שם ה"קבלות" שהם נותנים לאחר שמקבלים את הכסף... אוי, כמה שאני אוהב שירים ציניקאנים כאלה, המפרטים את כל העוולות בחברה (ובחברה הישראלית, בפרט). יומנעים לך, החזן.
[ליצירה]
בירור מושגים
הבהרת את העמדה הפוליטית שלך ואת השקפת-עולמך בצורה יפה ואין לי בעיה עם זה. אני רק רוצה להעיר שז'אנר זה של כתיבה אינו קרוי שירה (וכדאי שגם בעלי האתר יבינו זאת). מה שכתבת זוהי פרוזה מחורזת, ויש לז'אנר מסוג זה שם מקצועי: קוראים לזה "מקאמה". אפשר למצוא סוג של ז'אנר כזה אצל יוצרים כמו חיים חפר או דידי מנוסי. שירה אמיתית היא משהו הרבה יותר מורכב, הרבה יותר נפשי, וכשקוראים זאת אפשר להבין ממילא שהכותב כתב מתוך השראה אמיתית. אל נא תקח הערה זו ללב. זו הייתה תגובה מקצועית גרידא.
תגובות