החזן הנודד
-
בן 34, נולדתי בבני-ברק, גדלתי ברמת-גן, בוגר ישיב(ו)ת-הסדר וצבא, בעל תואר ראשון ב'ספרות עמ"י' באונ' בר-אילן, משמש (כרגע)כחזן בדרום-אפריקה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ככה אני אוהב אתכן! שיר פמיניסטי למהדרין. תבורכי ביתי, תבורכי. החזן. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מזכיר ממש את המערכון של בראבא, מכיר? הוא מציג איש זקן הפותח את העיתון ואומר בזעף: "היום- אתה פותח את העיתון, מה אתה קורא? זה רצח, זה גנב, זה שדד, פיצוץ פה פיצוץ שם. פעם...(בערגה), היית פותח את העתון, היית יכול לקרוא: זה רצח... זה גנב... זה שדד... פיצוץ פה...פיצוץ שם...אח! פעם היו ימים אחרים!" [ליצירה]
- [ליצירה] =. אכן, =. [ליצירה]
- [ליצירה] אפשר לאהוב בכל עוז ואפשר לשיר על אהבה, אפשר לכאוב, ואפשר לכתוב על הכאב, אפשר לחיות, ואפשר להתפלסף על מהות החיים, וזה ממש לא סותר! אלא שבשירה (לדעתי)- יש לעשות זאת בצורה מעודנת יותר, פחות חד-משמעית, מאשר במציאות. טוב, אבל זו רק דעתי... [ליצירה]
- [ליצירה] הפעם אהבתי. הפעם- יכול אני לומר בגאווה, שכשם היצירה- כן היא! [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני רוצה אבל זה לא תמיד יוצא...צדיק אתה, צ-דיק! [ליצירה]
- [ליצירה] ההה... איזה יופי, שמחהל'ה... שירים קל-קלילים עם איזה פאנץ'-ליין קטנצ'יק בסוף... איזה יופי! [ליצירה]
- [ליצירה] רגערגע... רק עכשיו קלטתי שזה אינו שיר אחד שחוזר על עצמו, אלא קבוצת שירים (בהתהוות מתמדת) שהכותרת שלה הוא: "שלא תשכחו"... מר קרן הנכבד, אולי (למען הסדר הטוב)- תקטלג את השירים הללו: שלא תשכחו א', שלא תשכחו ב' וכו', כדי שבאמת לא נשכח שזהו אוגדן של שירים ולא שיר אחד החוזר על עצמו שוב ושוב... [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה אבל... אני מוכרח להעלות כאן תמיהה (כלפי מישי, הפעם); למה "חתלתולי"??? אם את חושבת שכותב היצירה הוא 'החתלתול של שרדינגר'- אז את טועה. מבלי להמעיט בערך החתלתול, ומתוך הכרתי האישית את הכותב (מקווה שאין לו בעיה עם זה...) שב אני ואומר- זה לא החתלתול... ואם הרסתי לך איזו אקסיומה, אז...סליחה! [ליצירה]
- [ליצירה] מרגש וכואב בלי עין-הרע, יש לך כשרון-כתיבה חזק, נדיר ביופיו, שיודע "לשים את הדברים על השולחן". הנה, או-טו-טו מתפנה אני לקרוא את יצירתך הגדולה "חיוך בכל סבל". ביי לעת-עתה, החזן. [ליצירה]
תגובות