[ליצירה]
לא...
חולק אני עליך, מילון. אמנם היצירה כשלעצמה- אין היא צופנת בחובה מסר עמוק או משהו... אך המשפטים הללו, שלכאורה לא אומרים שומדבר, היו 'תקועים' בראשי במשך שבועות שלמים, לא יודע למה! הפסיכואנליזה מבית מדרשו של מרן הרב פרויד זצ"ל (אל תתנפלו עליי, זו בדיחה), גילתה לנו שהרבה מאוד מסתתר מאחורי תת-הכרתו של האדם (אפילו 'פליטות-פה' למיניהן- צופנות בחובן משמעויות רבות לגבייאורח-חייו של האדם הספציפי, מה שעבר עליו, וכו'). ואני חושב שבכיוון זה הולכת גם הפרשנות הפואטית בדורותינו האחרונים. אז למרות שאינך מכיר אותי, מילון (ואולי, טוב שכך)- ממש לא איכפת לי שתמסור לי את הניתוח שלך (אפשר ניתוח פסיכולוגי, אם יש לך את הכלים לעשות זאת) ליצירה. באותו מעמד רוצה אני להגיב לדברי מויש, שכתגובה על תגובתי ליצירתו, "את המאור הגדול, ב"- אמר שמרגע שהיצירה משתחררת לאוויר-העולם, היא פתוחה לפרשנויות אין-קץ. זה בהחלט נכון, אני האחרון שאחלוק על-כך. ובכל-זאת! תמיד טוב להכיר את האדם העומד מאחורי היצירה, על-מנת "לקלוע למטרה", דהיינו, לנסות לפרש את היצירה ע"פ האופי, וחוויות-החיים השונות, הקשורות לכותב היצירה עצמו. יכול אני להעיד לכם, שבמחקרים רבים הנכתבים על ביאליק ועל יצירתו (במקרה בחרתי את ביאליק, כיוון שהוא, אולי, המשורר העיברי המפורסם ביותר), החוקרים ממש נוברים בתולדות-חייו של ביאליק, ע"מ להבין טוב יותר את יצירתו. זהו, זה מה שהיה לי לומר עד-כה, שבוע-טוב לכולם, הראל.
[ליצירה]
אכן,
גם באך היה משהו, פשוט ע-נ-ק, אך לטעמי- יותר מדי לוגי, שכלתני, לא כל-כך רגשי, לא כל-כך מתפרץ ושוטף, ועולה על גדותיו, כמו בטהובן.
[ליצירה]
[ליצירה]
ללמד זכות...
נראה לי... שהמצטט הנ"ל, רצה להביא קטע זה כ'ציטוט', הוא רק שכח, שיש קטגוריה כזו, 'ציטוט'... טוב, תמיד טוב ללמד זכות על אנשים, בתקווה שגם בשמיים- ילמדו זכות עלינו...
[ליצירה]
נו, מה יהיה?
אפשר להתווכח על הכל פה. על-דבר אחד אין וויכוח: שירה אמיתית זה לא! כיוון ששירה אמיתית חורגת מהמקום והזמן, ובהחלט אינה עוסקת בהחלטות פוליטיות קצרות-מועד שהיום אתה מתרשם מהם (אולי) ומחר- זורק לפח. הייתי מסווג יצירה זו כ"קטע" (ואם היתה נכתבת במשקל וחרוזים- כ"מקאמה"). לילה-טוב ושבוע-טוב, החזן.
[ליצירה]
זה מזכיר ממש
את המערכון של בראבא, מכיר? הוא מציג איש זקן הפותח את העיתון ואומר בזעף: "היום- אתה פותח את העיתון, מה אתה קורא? זה רצח, זה גנב, זה שדד, פיצוץ פה פיצוץ שם. פעם...(בערגה), היית פותח את העתון, היית יכול לקרוא: זה רצח... זה גנב... זה שדד... פיצוץ פה...פיצוץ שם...אח! פעם היו ימים אחרים!"
[ליצירה]
ניתוח מדוייק
ניתוח מדוייק ומעמיק של השמאל האנטי-יהודי הישראלי, הנגוע בשנאה עצמית ובשנאת-חינם. כעת מרשה אני לברך אותך: "ברוך הבא בצל קורתינו". החזן.
[ליצירה]
והפירוש שלי הוא:
שהחדשות לא נוזלות, אלא פשוט "נופלות" מהעיתון. החדשות פה הן כבר לא חדשות, או אם תרצו: הן איבדו ממשמעותן, אף אחד כבר אינו מסתכל עליהן או מעריך אותן... כך מפרשני זאת... לילה טוב לכוווווולם!