חוכמה, חוכמה ביקשת,
לא כסף, לא זהב, לא נשים, לא סוסים,
רק חוכמה.
ואני...
הלוואי ולפחות הייתה לי את החוכמה שהייתה לך
באותה עת שבחרת לבקש חוכמה...
כי אז ובאמת הייתי זוכה להקרא ; אדם חכם.
הלוואי והייתי מחכימה בחוכמת שלמה בימי "סכלותו".
אם תלמד לתת כמו שאתה לוקח, אם תדע להקשיב לפני שתתווכח, אם תשקול שנית בטרם תתרתח, אם לעיתים תוותר ותהיה זה שסולח, אם תשתדל מעט גם אחרים לשמח, אם תזכור שהסבלנות עוזרת לנצח אז תדע סוף סוף וידעו כולם- שגדלת באמת ובגרת בן אדם.
[ליצירה]
תאמיני לי...
הבנו את הקטע טוב מאוד, גם בלי המשפט האחרון...
(אם היית שמה בסוגריים את אותו משפט פרשני, וכותבת אותו בגודל הכי קטן- 'אולי' היינו סולחים לך...)
:-)
[ליצירה]
ייפה נפש חמוד, לנו אתה יכול להגיד את זה ואנחנו מסכימים איתך, אבל תנסה להגיד את זה לערבים..
זה לא ילך, חייבים להילחם על הארץ שלנו גם אם זה יהיה ביזע ובדמעות ובהקרבה של חלק מנשמות העם היהודי הטהורות..
ועל זאת אני מפנה אותך לשיר "מגש הכסף" של נתן אלתרמן..
[ליצירה]
עצוב ונוגע.
קראתי פעם קטע שאומר שאנשים שאבד להם משהו יקר, אז בשבילם כל יום הוא יום זכרון...
ביום לפטירה, ביום לשנה, ביום ההולדת שלו, ביום שהתגייס, ביום.... וכו'..
וכך כל השנה הופכת ליום זכרון אחד גדול.
רק טוב.
תגובות