[ליצירה]
נ.ב. הבעל חיים טופס את הכל בפרטים .
לפיכך, אין הריבוי כשלעצמו שורש הע"ז, אלא רק ריבויי המושגים .
הוא , במעשיו אמנם אינו בטל כלפי שום אידיאה אך , מכיוון שנשמע לאינסטינקטים - בטל למעשה לחוקי הטבע - לאלוקים - ומהווה אבר באורגניזם הקוסמי וידיעתו את העולם (- האינטואיציה הפראית=נבואה=תפילת ההוויה=מוזיקת היקום) היא ידיעת אלוקים את עצמו.
אמונת הייחוד (מונותאיזם ) באה ל"אפרושי מע"ז"
ז"א ליצור מושג אחד אלטרנטיבי לריבויי המושגים (האלים) אך זה רק בדיעבד וד"ל.
וזוהי משמעות דברי חז"ל : עשה רצונך רצונו כדי שיבטל רצונו מפני רצונך
שאם אדם נכנע לחוקי הטבע , האדם הרמוני והטבע הרמוני ואין לו רצון אחר מלבד רצונו ית' וזוהי "...הברכה אשר תשמעו...".
נקודת המפגש בין השכל והחוש היא תודעת ה"אני" -
שאינו אידיאה (משום שטבע האידיאות לאגד כמה דברים תחת שם אחד ואילו "אני" יש רק אחד)
התורה מדריכתנו בדרך הטוב ובטוב אי אפשר לתת גדרים - כל מעשינו הם טוב ורע בערבוביה-
הגדרים (=ההלכה) הם רק "סייג לתורה"
והתבוננו באגדתא על משה שביקר בבימ"ד של ר"ע וד"ל.
אשמח לקבל תגובות\שאלות עד איסרו-חג (אני מתגייס)
לילה טוב ושבוע טוב!
שלכם,
רדף.
[ליצירה]
א. סחטיין!
ב. רואים שקראת את ספרי פרופ' שולמית אליצור - כתבת קרובת י"ח כהלכתה ( כולל הנוסח הארצישראלי:
"... א-ל עליון קונה וגו' ", נוסח ה "מודים" ואיחויי "קרן ישועה" עם " בונה ירושלים")
כמו כן, חתמת יפה את הבתים (כולל הזכרת טל)
ג. המונח "גאולה" מתייחס לחלק האחרון במערכת היוצר (או לחלק הלפני-אחרון לפני ה"ועד מתי") , לכן אין זה נכון לקרוא לקרובה "גאולה"
ד. לא נכון להתחיל קרובה מהמלה " אור" ( זה מתאים למערכת- יוצר " אור עולם באוצר חיים"
" אור ישע מאושרים " וכו'
ה. שוב סחטיין!