צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
אני מזהה נימה של נו נו נו
אלה חומרים מהחיים, לא ?
כאן באתר יש הרבה כאלה
אני אוהבת לכתוב על מה שמטריד אותי
כמו שרבים כאן באתר עושים ולפי דעתי
למרות שאני לא עתונאית או מטיפה בשער
אפשר לכתוב גם על דברים כאלה.
"אנשים טובים בדרך
מיותרים - עופות בגריל -
הולכים על אדמה נגמרת
אני שמחה או מצטערת -
על ראשם קולח נר
כף רגלם רומשת תהום..."
וכן הלאה.
לילה טוב
ליאורה
[ליצירה]
[ליצירה]
ללגור וגם לאברהם. ייתכן שהתייחסתי בכוללניות גם מתוך התרשמות ליצירות קודמות שלו ועל כך הסליחה. מתנצלת. אברהם שיין כותב יפה מאוד. והוא גם כותב מהבטן - בלי הנחות. אלא שהוד מעלתו המוות מסתובב הרבה ביצירותיו - וגם כן בלי הנחות ובלי רומנטיקה. משהו גברי כזה שלא מפרגן לעצמו.
אני לכשעצמי מנסה לחיות כאילו אני בת אלמוות. (אף כי אי פחדנית ונזהרת). פעם אמרה לי מישהו דתייה עד מאוד שאנו מסוגלים לחיות בכלל כי הנשמה בת אלמוות היא ולכן אינה מאמינה בחדלונה.
[ליצירה]
בוקר טוב שנה טובה. רון, שיר יפה ונוגע ללב וכולו דימויים קשים של קרב ומלחמה שהשתרשו במערך המטאפורות של הישראלי.
בשיר זה יש חומר למספר שירים: השלטים, איבוד הפנים, עירום מול הים, הקו הלבן, פחדים שמשמידים בעזרת כדורים. לדעתי כולם ביחד מתבזבזים בשיר כי מגיע לכל אחד מהם משהו משלו.
ליאורה