צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
זאת יצירה מקסימה. אני הייתי מנסה להסיר ממנה את המילה "כמו" כי בתורת הספרות קיים משהו שנקרא מטאפורה ומשהו אחר שקרוי SIMILIE ומכל מקם - את המילה כמו הייתי מנסה להסיר.
[ליצירה]
קשה לתרגם שיר כזה. נשאלת השאלה גם מה משך אותך בשיר.
אני אוהבת שירים עם מקצבים, ולא תמיד מתרגמת במדוייק את המילים כמו שמעוניינת במשמעות ובלחן הפנימי.
תודה על הניתוח, לא הייתי מודעת לרמה הנוספת הפנימית שם הדנה בחיי האדם לאורך חוט הזמן.
לא מכירה את האוזמן.
לעתים משורר כותב במילים פשוטות וכשמתרגמים לעברית קשה להעביר את השירה אם עדיין משתמשים במילים פשוטות.
לגבי הבית השני, ניסיתי לאלתר לך, (הוא קל יותר לתרגום. הבית הראשון יותר קשה) ואתה תראה שניתן להעביר ביקורת רבה גם על המקצב וגם על החריזה.
למשל:
קשור, ענוב, קרב לשעתו,
עמד סופר את הדקות, קילל את גורלו,
ואז מחוג הזמן מעל אסף כוחו,
הגיעה עת, נשמע הפעמון.
[ליצירה]
ללגור וגם לאברהם. ייתכן שהתייחסתי בכוללניות גם מתוך התרשמות ליצירות קודמות שלו ועל כך הסליחה. מתנצלת. אברהם שיין כותב יפה מאוד. והוא גם כותב מהבטן - בלי הנחות. אלא שהוד מעלתו המוות מסתובב הרבה ביצירותיו - וגם כן בלי הנחות ובלי רומנטיקה. משהו גברי כזה שלא מפרגן לעצמו.
אני לכשעצמי מנסה לחיות כאילו אני בת אלמוות. (אף כי אי פחדנית ונזהרת). פעם אמרה לי מישהו דתייה עד מאוד שאנו מסוגלים לחיות בכלל כי הנשמה בת אלמוות היא ולכן אינה מאמינה בחדלונה.
[ליצירה]
מעניין. אני לא בטוחה שניתן לגזור מ"שכל" וכמיהה "להשכיל" את שם העצם הכללי "השתכלות" כי זה מזכיר לי את השכול (לא עלינו).התרגום כולל שמירה על מקצב ועל צליל (חריזה קרובה). רק שהנושא עצמו לא מדבר אלי.