צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
הציניות כאן מרטיטה . מעוררת לחשוב על פגמים במדינה , כמו גמלה ממוזערת והמלחמה הזו שאולי לא כאן, אבל בעצם המצב הוא כאילו תמיד אנחנו קרובים למלחמה . רציתי להעיר משהו נוסף לגבי האושר. זה פשוט מראה כי אפילו שנראה קצת רע יש הרבה טוב, וליהודי הכי טוב בארץ שלו תודה
prednisolone side effects in dogs bilie.org prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
מצבת זיכרון
רגע של שכחה, וכבר מכריזים עליו כמת ועבר ובטל מן העולם וכל שנותר ממנו הוא כמה שורות מסומנות ועמודים מקופלים.
כתוב יפהפה, שילוב מוזר של דאגה כנה ושעשוע מהורהר.
זה לא היה עובד אם הוא היה שוכח כובע, או ארנק או טלפון, או אפילו מחשב נייד. בגלל שזה ספר, ורואים עליו את השנים ואת הדפדופים, ובגלל שהוא מזדקן יחד עם הקורא וסופג את ריחו, אפשר להתפייט ולדמיין שהוא סופג גם את רוחו, עד שלא נותר מהאדם דבר ורק הספר נשאר חי ומיותם על הספסל.
"אל תדאג, אני עדיין כאן."
הדמיון הזה מדאיג. כדאי לשמור את הספר הזה סגור.
[ליצירה]
גם השיר הזה נכתב ככה ? אולי גם אני יתחיל לעשות ככה חוץ מהלקום מוקדם קצת קשה מדיי... סתם נראלי זה בכי חשוב העיתוי הזה לפני שכל העולם ואשתו מתעוררים ..יפה מאוד אהבתי שיר מעורר השראה.
[ליצירה]
תגובה לשיר
שיר יפה שמשקף גם את הרגשתי כשאני ישראלי שגר בפריז ומדי פעם בא לביקור מולדת ומרגיש את זה באופן אישי.רציתי לדעת באיזה ניסיבות כתבת את זה.
[ליצירה]
לורד. אכן תה מגרניום על פי דברי הגברת האלמונית. האמת - היא לא הייתה שייכת ליצירה וכל הזמן התלבטתי אם להשמיט את הבית ההוא או לאו אך היא הייתה שייכת לסיפור ולנסיעה באוטובוס. היה לה צרור ענפי ג'רניום ענק והיא הייתה מאושרת בו. ואני שמחתי בשמחתה. שקבלה משהו מהיקום ולא עלה לה כסף והעולם היה טוב אליה אותו בוקר. בהחלט לא סיפור של אליטות ושל ורסאצ'י וכיוצא בזה.
[ליצירה]
מעבר לכך. יש גס. יש ארוטי. יש אוהב. ולאף אחד מהם לא התכוונתי. האמת היא שהדיון הזה עוזר לי להבין אתך מה שכתבתי. כי מי שצריך בלילה ליפול על המיטה רצוץ כאבן מעמל היום היא האישה המתוארת בשיר ולא הגבר. ובשום פ]נים לא חשבתי על האהבה היפה המתוארת ברבים מהשירים של כותבי האתר כאן. אני פשוט תיארתי את האישה מנקודת מבטו של סוג מסויים של גבר, אשר מגדיר אותה רק דרך הצרכים של עצמו. ואילו ה"נאנח" היא תוספת של הכותבת, שהיא אישה [אני] והיא מרחמת על הטיפוס הזה, שאותי הוא דוחה. לא בא בחשבון שום דבר הקשור למין או סקס בין עם מחוספס או עדין במקרה הזה. זו תמונה מכיוון אחר לחלוטין.
אבא שלי ז"ל, שגם הוא היה טיפוס דומיננטי, אך נאור ובלתי כפייתי, היה אומר שעם אישה יש לדבר ברכות, ואישה היא כמו פרח בדש הבגד, מלבישים אותה בגדים יפים ומתנאים בה. טוב. אני מניחה שיהודים של פעם עוד שרד בהם החינוך היהודי.
[ליצירה]
אבל קבר יהיה לך רוז הקטנה, את תהיי לסמל ותופיעי בעיתונים ובמותך אולי תפני תשומת לב למאות ואלפים ילדים שחיים ללא כבוד מהוריהם. ויהי זכרך ברוך. ושלא נצטרך ושלא נדע ...