לעת עתה
אבל רק לעכשיו
החלטתי לנוח.
אני מסדר את הכסא
יפה יפה
שחור על ירוק כהה
ומניח רגל
ועוד רגל.
בידי האחת
כוס
בידי האחרת
חולצה
רקומה
קרועה.
זו אתנחתת ביניים
לשעת צהריים זו
עוד מעט
ימשכו הקרבות.
[ליצירה]
..
תוהה לעצמי על מה זה נכתב?
לפי לפחות, זה הזכיר פינוי,
רק ששם לא יכולת לבחור באתנחתא, היא נכפתה עליך, ויעידו הכתמים הכחולים, והחולצות הקרועות...
[ליצירה]
לפעמים ההתנתקות פותחת דף חדש, חדש יותר, חלק יותר, ברור יותר. את הדף ה"מנותק" תוכלי לשמור תחת עטיפת יומנך, מאחור או לזרקו. או אולי לעשות ממנו מטוס?
[ליצירה]
[ליצירה]
תודה רבה למגיבים!!!! שירים נוספים בסדרה יפורסמו בקרוב.
תגובות