לעת עתה
אבל רק לעכשיו
החלטתי לנוח.
אני מסדר את הכסא
יפה יפה
שחור על ירוק כהה
ומניח רגל
ועוד רגל.
בידי האחת
כוס
בידי האחרת
חולצה
רקומה
קרועה.
זו אתנחתת ביניים
לשעת צהריים זו
עוד מעט
ימשכו הקרבות.
[ליצירה]
..
תוהה לעצמי על מה זה נכתב?
לפי לפחות, זה הזכיר פינוי,
רק ששם לא יכולת לבחור באתנחתא, היא נכפתה עליך, ויעידו הכתמים הכחולים, והחולצות הקרועות...
[ליצירה]
ארז. אהבתי מאוד. את ההקבלות והמשמעויות הנסתרות (שאולי אתה עוד פחות מודע אליהן. כי ככה זה כשנפשות שונות קוראות נפש אחרת).
לרגע חשבתי שהסיומת " לאה" קצת דחוקה אך בקריאה שניה עם תובנה עמוקה- הבנתי וכך זה טוב שנשאר.
יעקב- כדמות ממש
יעקב- מהמילה לעקוב. אחרי משהו או מישהו.
ועוד:
לפעמים רחל, על אף שאינך יעקוב, תבחר בך.
המלצה על עריכה:
אֵינִי רוֹצֶה לִלְבֹּשׁ בְּגָדִים שֶׁל אַחֵרִים
הַקֹּל - קוֹלִי הוּא, וְגַם הַיָּדַיִם - שֶׁלִּי.
ואולי:
"איני רוצה ללבש בגדי אחרים (*בלשון שאינה פשוטה כמו עד עכשיו)
הקל- קולי הוא, והידיים- ידיי"
שלך.
תגובות