לעת עתה
אבל רק לעכשיו
החלטתי לנוח.
אני מסדר את הכסא
יפה יפה
שחור על ירוק כהה
ומניח רגל
ועוד רגל.
בידי האחת
כוס
בידי האחרת
חולצה
רקומה
קרועה.
זו אתנחתת ביניים
לשעת צהריים זו
עוד מעט
ימשכו הקרבות.
[ליצירה]
..
תוהה לעצמי על מה זה נכתב?
לפי לפחות, זה הזכיר פינוי,
רק ששם לא יכולת לבחור באתנחתא, היא נכפתה עליך, ויעידו הכתמים הכחולים, והחולצות הקרועות...
[ליצירה]
חברים, היום זה היום!
"ביקור בית"/ שי דוידס
היום אתה מקבל חופשה
לצאת לסיבוב בחצר.
מעין ביקור בית.
היום זה היום שלך
אז בוא התרווח על הדשא
אכול מן התופינים
הרווה צמאונך במשקאות קלים
(הרי "קולה" אין לכם שם למעלה)
תנשום.
החליטו לקחת אותך בקיץ
בימים הכי ארוכים בשנה.
אז בוא
כיבוי אורות בשעה מאוחרת
אפשר לעשות עוד סיבוב.
היום זה היום
בו אתה חוזר להיות צעיר בן 26.
אז אולי נצא
נשב על איזו בירה
נשמע מוסיקה טובה.
יש זמן.
שערי שמיים פתוחים לרווחה
נצא מן השער
נשכח את העבר
ונחיה את היום הזה
עד תום.
היום זה היום שלך
אז למה כולם כל כך עצובים?
תגובות