[ליצירה]
אוי, ועכשיו זה קיבל נופך מחריד. מחריד כמו סיפורי סטיבן קינג. בלעע..
ואגב, סתם הערה, אני לא חושבת שאפשר לומר לאדם כל יום כל היום כמה הוא אדם נפלא.
אבל כשאדם במצוקה והוא פונה לעזרה, אפילו סתם לחבר או מישהו לא קרוב במיוחד, הוא עשוי פתאום לשמוע הרבה דברים נפלאים על עצמו.
חוצמזה, שהשורות שלך איכשהו נותנות עידוד לתופעה הזו שנקראת התאבדות. ואני נוטה מאוד להתנגד, בגלל זה, לשיר שלך באופן כללי.
[ליצירה]
טוב, אם ככה את מאמינה
אז ככה את מאמינה. אני כמעט מתפתה לומר לך "איזה שטויות" אבל תקראי את מורה הנבוכים של הרמב"ם ונראה מה תחשבי אז על מה שכתבת.
בכל מקרה, אני לא משווה אלוהים לבשר ודם אלא נותנת את זה כמשל. בקטע של "דיברה תורה בלשון בני אדם" שכזה.
אבל נו, שויין. איך שנוח לך להאמין. אני מניחה שגם זה בסדר.
אגב, המשפט "יתומים היינו אין אב" לקוח ממגילת איכה, אז אם יש לכם השגות על העניין הזה, תעבירו אותם ישר למחבר האלמותי.
[ליצירה]
חבל שזה לעתיד לבוא..
וגם חבל שיש כל כך הרבה שחור במקום שיש כל כך הרבה אור של הנשמה שלו. אני לא מאמינה שיש אנשים עם כל כך הרבה שחור ואופל בנשמותיהם. ואם יש - אז אשרי שאני לא מכירה אותם..
[ליצירה]
וואו!
איך אני אוהבת את השירים האלה, המשתפכים, אלה שלא מהססים ובוררים מילים, אלה שיכולים לומר את מה שהם רוצים גם בלי להישמע פרובוקטיבים וגסים, ועדיין לומר את זה ישירות ויפה וזורם.
כל כך אירוטי וכל כך מחמם וכל כך כל כך טוב.
תגובות