לאורך השדרה,
מול נחשולי תכלת,
שורת דקלים ברוח נַפנַף.
החמה,
באורה ממעל זוהרת;
השחר לוהַב.
עם בוא האביב רביבי מלקוש,
מנמרים פני עוברי אורח.
בשדות ירק, מזרע לוהט.
הרקיע מתבהר
ושל ים עוטה אדרת,
מעל השדרה שעץ דקל לופת.
שמואל ירושלמי
-
משורר ופעיל ציבור ידוע. יליד 1972. בארץ מאז 1988. בעיקר, כותב שירי-מחאה פוליטיים
לקט יצירות
- שלום, לחולות שהבהיקו!
- העולם, בדם ממשיך וטובע
- גם אל קצה האופק נישא בשורתנו!
- מזרעים, ככרבולות - גלים
- מחוסרי דיור ונפגעי ויסקונסין - הִתְאַחֶדוּ!
קשור אלי
- [ליצירה] ראיתי אותו גם בתפוז. ב"נפנף" אתה מתכוון לדברים הזה שמנפנפים בו על מדורות? ויש בעיה רצינית עם הסדר של המילים במשפטים האחרונים... [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד, הגם שלא הבנתי את הסוף. [ליצירה]
- [ליצירה] מה רצית לומר? והסוף נוראי. [ליצירה]
- [ליצירה] הוא לא! זו שפה חדשה, נשמתי. תכניסי לבלנדר ותראי מה יוצא... [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי המילה: נַפנַף במילה נַפְנַף, התכוונתי ללדקלים שכפותיהם מתנפנפים ברוח. [ליצירה]
- [ליצירה] שמואל - זה לא חוכמה לקחת כמה מיליפם עם מכנה משותף רעוע ולשים אותם במשפט אחד. צריך גם קשר לוגי תחבירי נורמלי. [ליצירה]
- [ליצירה] השיר בכללותו טוב, הבעיה היא המשפט האחרון שקצת מסרבל את סוף השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] ברוח נפנף... אני זוכר שלקרובי משפחה שלי היה שכן שקראו לו נפנף והוא היה מחלל שבת וגר קומה מעליהם. והם היו חרדים. פעמח'ת אחד מהקרובים התעצבן, לקח מקל של מטאטא ודפק על התקרב שהייתה הרצפה שלהם כשהוא מצעק: "נפנף נפנף! גויים - מחללי שבת!" ואולי הם היו קומוניסטים. אנא עארף? אולי הם אימצו את ירושלמי כשעלה ארצה... הסבר אחר- ירושלמי לא זכה מעודו לנפנף על המנגל ועמי תקווה שיזכה לנפנף ולטעום ממטעמי על האש כגון קבב, שישליק, נקניקיות ומיני תרגימא אחרים שמעלים בי רעבון ותיאבון, בדרך הבייתה אקפוץ אולי לפלאפל טוב או לשווארמה על הנפנף. [ליצירה]
- [ליצירה] בהמשך לתגובתי הקודמת פשוט, השתמשתי בשמות הללו בתור אלגוריה ספרותית. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא אנטישמי היכן אתם רואים אמירות אנטי-שמיות? באמירה: עם ישרל פסיכוטי? אז יש הבדל בין עם-ישראל לבין יהודים. יהודים - זה כל בני הדת היהודית החיים בעולםף ואילו עם ישראל, לפחות, במובן העכשווי של המילה - זה רק מי שגרים במדינה ששמה ישראל. והעם היושב היום בציון - הוא באמת צבוע, ובאמת פסיכוטי. אני ממליץ לכם בחום, את ספרו של עקיבא אור: ממדינה פסיכוטית למהפכה. הספר הזה יגיד לכם את הכל, על אופיה של מדינת ישראל. [ליצירה]
- [ליצירה] מעולם לא הייתי סטודנט אז כנראה בילבלת אותי עם מישהו אחר. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, מלחמת המעמדות! [ליצירה]
- [ליצירה] ממש לא! התכוונתי לעוני, למצוקה חברתית ולשחיתות המשסעים את הארץ. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי ידעכֵנה אני מציע לך, לשים לב לניקוד של המילה [ליצירה]
- [ליצירה] לדיק לוש נכון, לִפְחוֹת - זה להתמעט; אולם, במקרה של יצירתי הנ"ל, השתמשתי במילה הזאת, במובן: להפיח; להפיח חיים. ועשיתי זאת, כי אחרת הייתה בעיה של חריזה. [ליצירה]
- [ליצירה] למיבלאש על שירים חברתיים אני לא מתבזבז, כי נושא חברתי, הנו בין החשובים והמציאותיים ביותר, שלמרבה הצער, רוב המשוררים המודרניים, לא מרבים לתת עליו את דעתם. שמואל [ליצירה]
- [ליצירה] למתעבת יצירתי דלעיל שימעי, גברתי המתעבת! את יכולה לתעב כרצונך וכנפשך, לא רק את השיר שכתבתי על תוכניתו של ביניהו, אלא אף אותי באופן אישי. אולם, התיעוב שאת מתעבת אותי, לא יעזור לך, בניסיונותיך להתחמק מהצדק והנכונות, שבדברי יצירתי הנ"ל וכל יתר יצירותיי. הקומוניסטים, עוד חזור יחזרו לשלוט בעולם; אפילו, אם זה לא יקרה במקומות שבהם כבר היה שלטון קומוניסטי, אז זה יקרה במקומות רבים ומרובים נוספים, כמו למשל, באמריקה הדרומית או בכל מקום אחר בעולם. דבר נוסף. אין לי ספק, שקומוניסטים מודרניים, יידעו ללמוד לקח, מהשגיאות של המשטרים הקומוניסטיים במזרח - אירופה, ושמישטרים קומוניסטיים שיקומו בעתיד, יהיו הרבה יותר טובים ותקינים. בברכה! [ליצירה]
- [ליצירה] לרדף שיח מה שכתבת על כך, שכאילו בעצמי כתבתי ערך עליי בויקיפדיה - זאת השמצה והוצאת דיבה לשמה. יהיה הרבה יותר חכם, אם תיכנס לערך עליי, ותשתתף בדיון על הצעתו של פלוני למחוק אותי משם. [ליצירה]
תגובות