ובכל פעם מחדש נפלֵאתָ בעיני
בתוך שאון החיים הצופֵף
מצליח תמיד לשזור עצמך
להגדיל שירה
ולהאדירה
ולהתגדל ולהתקדש- -
ומתוך כך כמו מתבקש לראות
אותי בעָניי
מתבדלת בצד
וגם אז רוחות החול צולפות בגבי
ואני מסוככת עלי ועל
האור הבָּלוּם- -
[ליצירה]
[תראו מה מצאתי:
תל אביב בלילה
________________
תורידי את הראש ונראה לך את העֹרֶף,
תדליקי את התנור ונתחיל שוב את החֹרֶף.
גהצי סדינֵי אספלט מקִמטֵי הנסיעה,
את כבר רִהַטְתְ רחובות בִּצְעקה.
תִלְשי את הכפתור מחֻלצת הדימויים,
זכרי שהמטפורה היא
גם קרטון מלא ביצים.
תראי את החלמון מצהיב
כשמש בגִבעון,
אחיו, אדון חלבון, מלבין את הירח
על דרך אילון.
אז בואי ונחליק רִקּוּד
אל תוך אותה מחבת,
ועל טִפּוֹת השמן נרתיח עוד משפט.
(רוני סומק).]
[ליצירה]
אני כנראה בדעת מיעוט, אבל הדס,
אני מרגישה שבזמן האחרון את מוותרת לעצמך וחבל. את יודעת לדרוש מעצמך יותר, לכתוב אמירות ברורות ונחרצות יותר, לחדש מעצמך יותר. הכתיבה הזו מתנהלת בתלמים מוכרים שנחרשו זה מכבר.
זה לא רע,
זה פשוט לא ממצה ולא מייצג את מה שאת מסוגלת באמת.
[ליצירה]
אההההההההההההההההההההההההההההההההה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1
יווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו!!!!
אף פעם לא שמתי לב!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
וחצמזה,
אהבתי תסיפור וחיבבתי את סגנון הכתיבה
והפקתי הנאה מהקטע.
[ליצירה]
אבל,
אבל אני עם ילד.
זה לא שיר התנתקות. זה לא, זה לא.
אני אישית לא קראתי פה את ההתנתקות כמטאפורה, אבל סיסמאות ההתנתקות וכן כמה עניינים שסביבה נמצאים פה כמטאפורה.
כך עפ"י ראותי.
תגובות