ובכל פעם מחדש נפלֵאתָ בעיני
בתוך שאון החיים הצופֵף
מצליח תמיד לשזור עצמך
להגדיל שירה
ולהאדירה
ולהתגדל ולהתקדש- -
ומתוך כך כמו מתבקש לראות
אותי בעָניי
מתבדלת בצד
וגם אז רוחות החול צולפות בגבי
ואני מסוככת עלי ועל
האור הבָּלוּם- -
[ליצירה]
כאלה אני אוהבת.
פשוט--
פשוט אוהבת.
השפה, הניקוד (אני ממתנגדי עופים), והמוצר המוגמר- נהדר!
פשוט טוב, מעביר את מזג האוויר, את התחושות, את האור הדועך- הכל כל כך מוחשי.
ככה אני אוהבת.
[ליצירה]
מיתרים,
בהשפעת הספר שזה עתה סיימתי (ומומלץ בחום), אצטט לך כמה משפטים ממנו. אני עוד קצת אפופה בעלילה שלו...
"שמור על הטירוף שלך לודו. אל תבזבז אותו. הארץ תהיה זקוקה לו יותר ויותר" (עמ' 164)
"יש המכנים זאת גרעין של טירוף ואחרים מגדירים זאת כניצוץ של קדושה" (עמ' 14)
עפיפונים לרומן גארי, כמובן.
[ליצירה]
גב' צורכת שטרודל שטרודל שטרודל,
זה שיר מוכר, אז במקרה את לא מכירה אותו.
הכותרת רומזת רמז ברור מאוד.
(ואני לא מהמצדדים בכותרת הזו, אבל כך זה. הבעיה בכותרת היא לא חוסר הזיהוי שלה. רוב האנשים מכירים את "זה היה סיפור של חורף, לא יותר". קלאסיקה ישראלית.)
תגובות