השכם בבוקר, מטפסת מיוזעת במדרגות
מתנשפת, מכווצת את האיברים
לפניך אלוקים.
עולה גבוה עד הגג
בדרך להוריד עוד כמה קלוריות
נאנקת מעט תחת הכובד, וחושבת:
הלוואי שככה גם היו יורדים חטאים
נגה נגה
-
לא כזה מעניין
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] באיזשהו מקום חטאים גם יורדים ככה (: כשעולים ועולים בדרך ה', מורידים גם קצת חטאים בדרך - וזוהי התשובה... הייתי אומרת - הלוואי וחטאים *לא* היו יורדים ככה, אלא בדרך קלה יותר... אבל בסה"כ נחמד (: [ליצירה]
- [ליצירה] או שתמיד אפשר לבחור באופציה הבולמית ולהקיא את החטאים. במחשבה שניה- הלוואי וזה היה פשוט כמו להקיא... מצויין ומעורר מחשבה. כרגיל. [ליצירה]
- [ליצירה] תיאורים מושלמים ומלאי אווירה. עם זאת העיר פה מישהו לפניי על התחושה הנוצרית שמתרגשת עליך כשאתה קורא את הסיפור. החמלה הדתית של הכותב מול העליבות של הגיבורים. אני חשתי בה גם משום מה. זה הזכיר לי את תיאורי ההתגוללות בסחי של הגיבורים אצל הקלאסיקנים הרוסים (דוסטויבסקי, גוגול) והצרפתים (בלזאק). אני עצלה מלחפש ציטוטים, כך שאולי לדברים אין תוקף, מדובר בתחושה בלבד. [ליצירה]
- [ליצירה] מזמן הייתי צריכה לקרוא. טוב שיש פה חתולים עם טעם משובח. באמת חשבתי על זה איך בחתונה כל האקסים/החברות המעצבנות/הדודות המנג'סות שלך כולם כולם הופכים ללא רלוונטיים, כל ההצקות מן העבר היו כלא היו, קטנות עלייך - מתגמדות. אח, רק בשביל זה שווה להתחתן. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה איך אחרי כל מה שנאמר פה בשבחי היצירה הזו, (שלא די לה גם בעוד קבוצת מספרים אי רציונליים של שבחים כולל האינטרבלים שביניהם - אם הבנתי נכון או שרק סמטכתי מלשון סמטוכה את ההסבר) עוד נשארה לי אבחנה שעוד לא נאמרה: שימו לב איך היצירה הזו הגיעה בסך הכל עד אמצע טבלת היצירות החדשות, וכבר מספר כל כך גבוה של תגובות. כנראה שבכל זאת יש לנו, פשוטי המחשבה (מדברת בשם עצמי בלבד), חיישנים לזהות גאונות ולהגיע אליה בזמן. כל זאת לפני שהיא צוללת אל תהום הנשייה של יצירות צורה האבודות, שאגב איך עוד אף אחד לא כתב עליה עדיין.. יש מועמד לדעתי ובכל מקרה חתלתולי - שיחקת אותה שוב. [ליצירה]
- [ליצירה] מעט מאד גברים יכולים להיכנס לראשה של אשה צעירה ועוד קרבית. "ילד" עשה זאת לא רע בסיפורו (בהמשכים) "גשרים" ועכשיו תורך. כל הכבוד. כאילו לחזור למחנה 80. [ליצירה]
- [ליצירה] אה ולגבי התכתבות עם שירים ועם תגובתי - אני מפנה לשירו של יוסי אלפנט "איך כש.." [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה 2 טוב, התגובה הראשונה שלי היתה מהבטן. התגובה השנייה תהיה קצת יותר שקולה, (כבר לא היה זמן לכתוב אותה כי נכנסה שבת). עכשיו לאור התגובות לתגובות זה גם ממש מתבקש. אז כן, אני דוגלת בחופש הביטוי, (גם לאידיוטים שממלאים תגובות בפורומים ב-YNET בסגנון "כל הסמולנים לכו ת..." אין ברירה, הרי במקום אחר אף אחד לא יתן להם להתבטא וזו כאמור זכות יסוד). משום כך חשבתי אולי להפנות את ההערה ליוצרת שתגביל את הקריאה "לגילאי 18 ומעלה בלבד" או "לא מיועד לאולפניסטיות עם לב חלש וראש כחול". ועוד הערה, אם כבר אווירה אינטימית - תשאירי את זה כמו שזה (כלומר בלי התנצלויות של כן מיני, לא מיני, או סליחה שנולדתי) כל אחד יעשה את הפרשנות שלו מעולם המושגים המפותח והעשיר (או לא, לצורך העניין) שלו. [ליצירה]
- [ליצירה] אוקיי, עכשיו גם הבנתי את משמעות האוויר הקר, המנוגד לזה החם בכדור הפורח. כמה טוב להיות נוכח בשיעורי פיזיקה לפעמים [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מעולה בנוי טוב נוגע ומרגש. ומסכימה עם יהודית מילה במילה. ההנאה הצרופה משירה היא כשמשתחררים מהדחף הזה של להבין הכל ומנסים ליהנות גם מהאווירה, מהמבנה ומהמצלול. (ובמילהאחת - מה"צורה") [ליצירה]
- [ליצירה] עאלק חסמב"ה מוסינזון לפחות דאג לאיזה ייצוג הולם לעדות המזרח ולאנשים בעלי סטייה ממודל היופי הצברי (בעברית לא קורקטית פוליטית ,קוראים להם מנשה התימני ואהוד השמן) אבל אתה, בלי בושה, אצלך בין כל הישרואלים ואברומים אין סעדיה אחד לרפואה (אפילו לא קובי רפואה, ע"ע ההרכב הלוזוני לעונת 2003-4) האמת היא שזה לא אצלך, אתה בסך הכל מתאר מצב, אמיתי למדי של כל יושבי הגבעות האולטרא ווזווזיים (אפילו לפועל הזר שלהם ג'ימי יש שם עם ניחוח של חוזר בתשובה מקראון הייטס) חרד"לבה חרד"לבה חרד"לבה. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי שיר כזה שהולך בעקבות הכוכב [ליצירה]
תגובות