[ליצירה]
אכן
:) חייכתיני דרלינגית.
צדקה אחותי... מאוד אוהבת את הסגנון הזה של הסיפורים במיוחד אם יש להם עוגן במציאות.
באשר לגננת... זה לא שהיא לא יודעת את ההמשך...ההמשך פשוט מביך אותה קצת. היא לא מבינה למה אנחנו עתה עתה בני חורים. היא לא יודעת מה עדיף, להיות עבדים או בנים של חורים.
[ליצירה]
...
ובכן, סיכום העיניינים
למי שרק נכנס
הנושא: בנות בנים
הנשוי: ננס.
יש פה אבא משורר
ובת ושמה מרב
ויש פה גם אחד ממזר
שבלי אותה יאהב
אך אויה לי ווי לי וי
המציאות טופחת
שוד ושבר בחיי
לא תשבר צלחת
כי בהמשך העלילה
זו שדי גדלה
כבר מזמן בלי ה"בלי"
אבל עם חבר נפלא...
וכאילו לא די בבשורה
שנתבשר ממזר
בחו"ל נמצאת הבחורה
שרק תחזור מהר
(איזה ברוך איזו צרה צרורה פה בצרורות
שמיום צרות ציררו לא צוררה צרה כזאת)
ובלהט הדברים
בין ממזר למשורר
הצטרפו עוד אי ניקים
לחרוז ולברר
וכך מדיון די אישי
של אב ושל ממזר
נוצר כאן שיח ציבורי
ממש להתפאר
איך מנושא שעסק בקטנות
הדיון צמח עד מאוד
מהתעניינות כנה בשלומה של בתו
לשרשור על בנים ובנות
זהו, בערך, תמצות די כללי
עוד הרבה נותר לבאר
אך מה לעשות ובמצבי הכלכלי
חרוזים אאלץ לשנורר
לכן אסכם רק בזאת ואומר:
זה לא משנה במה מתחילים
תמיד, כל נושא שרק תבחר,
יגמר בבנות ובנים...
[ליצירה]
[ליצירה]
ואני חשבתי שיעלת זאת מחלה שנגרמת מאיזה אחת שקוראים לה "יעל". היא תוקפת רק בנים (או בנות ששהו זמן רב מדי בתוך ארונות). מי שרואה אותה החום עולה לו והדופק מתגבר לו והוא מתחיל לשיר שירים כמו: "י-עלי עלי..."
המחלה הזאת עוברת רק אם נדבקים ב"תמרת" או "מיכלת" או "סיגלת" וכיוצא באלה.
ומה לגבי הבנות?
הבנות בדר"כ חולות ב"אדמת"...
:)
תגובות