[ליצירה]
ועוד משו...
גרגורי ואני אחוקים. אני זוכרת את הימים שנלחמנו יחד, שכם אל שכם, שרנו בשקט לעצמנו:
" מרחוק שם הוולגה יוקדת
ובלב מרגישים קצת כאב...
ידענו מה זו מולדת
ידענו מה זה אוייב..."
אוח גרגורי לאן הלכת גרגורי?...
[ליצירה]
חחחחחח
הלבד הוא ערס! גדול... אפשר להמשיך את הרעיון בזה שהבדידות היא פריחה, והשניים התאהבו...ואז המחשבה שאפילו ללבד ולבדידות יש בן זוג מכניסה לכזה דיכאון שיושב מול המחשב ואוכל גלידה עם תפוצ'יפס- חנון כזה... אחד כזה שיודע כל מה שאפשר לדעת על העולם.
[ליצירה]
מאורס???
מ-א-ו-ר-ס??? איפוש שלי??? מאורס???!!!
ככה???
כולה כמה חודשים לא הייתי פה ואתה כבר מתארס?
זה נראה לך תקין?
ככה חינכו אותך?
אגב, מי האידיוטית? (כרגיל, הקנאה...)
[ליצירה]
אוקי
תקשיב מותק,
נשאר לנו מקום פנוי בהוסטל...אנשים נחמדים, קצת שומעים קולות, קצת רואים מראות, קצת חושבים שהשניצל שבפיתה עושה עליהם שחור כנקמה על זה שהרגו אותו...
יש לי תחושה שתתקבל בברכה.
אני חושבת שזה הסיפור הכי מטורף שראיתי עד כה.
(אם כי קצת מייגע לקראת הסוף)
סחטיש עליך!
זה הרבה זמן שלא צחקתי ככה...
תגובות