[ליצירה]
הסבר קט:
ב"ה
זה מעין השלמה של היצירה שהזכרתי (העונות וכו'), ולקרוא רק חצי.. זה פשוט לא שלם... למען האמת כבר כשכתבתי את החלק הראשון תכננתי לכתוב את החלק הנוכחי, כדי שזה יהיה כאילו חורף (החלק הקודם), קיץ (החלק הזה), ועונות המעבר (הסוגריימים, שהם גם זהים בשתי היצירות). אבל היה אז תחילת הקיץ, ולא הייתי מספיק קייצית כדי לכתוב את זה, אז רק עכשיו יצא לי לכתוב. אבל אם עכשיו הייתי מוסיפה ליצירה הקודמת את החלק הזה בתור "עריכת יצירה", אפחד לא היה רואה את זה , אז כתבתי את זה ביצירה חדשה, אבל זה בעצם אותה יצירה... וכוונתי היתה שתקראו אותה בשלמותה. מה גם שאפשר להתחיל לקרוא אותה מאיזה קטע שרוצים, כי זה מעגלי.
מה, אני משווקת את עצמי? אני?! אני אמרתי למישו להעלות מן האוב את החלק הקודם של היצירה, שכבר טבע באבק?..
[ליצירה]
המממ...
הייתי מרחיב את המשל מעולם הפיזיקה קצת יותר... אולי זה יראה קצת יותר חנווני...:))
נראה כמו פירוש של ר' נתן לפיזיקה מודרנית...
'אבן שואבת' בלעז...
[ליצירה]
שיר - הלל, למדינת - ישראל, !
ב"ה
(שיר זה, מוצע כתחליף - נוסף, להמנון - המדינה;)
יום - חדש, אורותיו - השיאיה!
השיאיה - אורותיו, אורותיו - הגדולים, הושאויו!
ויושאויו, אורותיו, ויבוא, אור גדול -
על - כל, אומות - ישראל,
על האומה - הפלישתית,
האומה - הרוסית,
האומה - הרומנית,
והדרוזית - גם;
כן, כל אומות - ישראל,
קמות - לתחיה,
לשמש - ולבריכה!
האח, הידד, הקץ - לכיבוש. (פזמון. יש לחזור עליו עד בוא המשיח)
---
שיר יפה?
[ליצירה]
בלי להעליב, כמובן - התמונה אכן נראית מעובדת. הדבר הראשון שחשבתי כשראיתי אותה היה "אבל לא יכול להיות שקצת אחרת מעבדת תמונות, ממש לא מתאים לה!". אבל לדעתי זאת אחת ההצלחות בתמונה הזו: הצלחת ליצור, באמצעים טבעיים לגמרי, מראה סוריאליסטי ותלוש.
בקשר לעומק, אולי היה אפשר לצלם את הבד בטיפה יותר פרופיל כך שגם קולטים חלק מהעומק של החור, וגם עדיין רואים את המסגד. אני לא יודעת אם היה אפשר, זה תלוי כמובן בתנאים שמציב לך בד היוטה.
[ליצירה]
104
הו, ממזי, אל תחלום
אל תהיה תמים..
לא נפגש ביום
ולא מן הימים.
(אלא אם כן תבוא פתאום
לצומת שילת, בשיא החום)
אם המפגש יהיה בסוף,
(מה שלא כל כך נראה לי)
זה יהיה ביום לא טוב:
לא יכולה לי או לא בא לי.
המניין כבר נמנה
והכפילות לא נחשבה
אולי אתה נמנה
על התגובה השבעים ושבעה?
לא, כי גם אותה כתב
המשורר, אבי מרב...
אז אם פרס ניחומים דרשת
הרי לך מה שביקשת:
התגובה המאה ועשרים
תהא לממזי, חברים!
[ליצירה]
ולדעתי,
ב"ה
הזמן הוא נתון, נתון לנו. אנחנו אלה שעוברים בתוכו מצירוץ כזה, ולא יכולים לעצור. הכל תלוי בנקודת המבט. ובכ"ז, אם תנסה לשער בדמיונך רגע כלשהו שהיית רוצה לשמר - נשמר, אם תנסה לדמיין שהזמן לא זז באותו רגע, אולי תראה שדווקא הנצחיות שלו יכולה לגרוע מהיופי, והרגעיות היא מה שעושה אותו למה שהוא... רגע.
[ליצירה]
ואני...
ב"ה
אני הייתי קוראת ליצירה קוטג' תנובה, ובגוף היצירה כותבת - חמישה אחוזי שומן בלבד.
ובאופן קצת יותר רציני - סוערה, אולי ב"פשטות" הכוונה לססגוניות של הצבעים, כלומר, אין פה צבעים אפרוריים כאלה כמו עולמם של המבוגרים. זה ציור שמזכיר פשטות של ילדות כזאת, מן הסתכלות נאיבית ונחמדת על העולם. את המורכבות ביצירה אני דווקא רואה לא בצבעים אלא בקווים. למשל, הנזילה בצהוב בהיר קצת מפרה את ההרגשה של הפשטות, ובכלל, משהו בטשטוש שמסביב הקווים עושה הרגשה של רטיבות כזאת, אולי אפילו דמעה. משהו שמפר את השלווה שבתמונה.
[ליצירה]
אורי,
הפניה לשורה מדוייקת
תוכל לדרוש לאחר מספור השורות.
זו כלל לא עבודה מרתקת
אם תנסה לעשותה - תכנס לצרות..
רו - הבל לא התכוון לעיכול
אם כבר - לאיכול, אשר בא' נכתב
ומאיפה את יודעת את שמו הפרטי
ורומזת עליו בתחילת חודש אב?
[ליצירה]
יוווווווווו
ב"ה
אני אמנם משתדלת לצמצם בתגובות, אבל זה גדוווול!!! אתה חייב להכניס את זה לסדנת כתיבה הנוכחית, עיין בפורומים. ממש ממש ממש אהבתי.
[ליצירה]
[ליצירה]
מוכשרנית אחת!
(אני כמובן, עדיין הכי אוהבת את האנטי לופה:)