[ליצירה]
הסבר קט:
ב"ה
זה מעין השלמה של היצירה שהזכרתי (העונות וכו'), ולקרוא רק חצי.. זה פשוט לא שלם... למען האמת כבר כשכתבתי את החלק הראשון תכננתי לכתוב את החלק הנוכחי, כדי שזה יהיה כאילו חורף (החלק הקודם), קיץ (החלק הזה), ועונות המעבר (הסוגריימים, שהם גם זהים בשתי היצירות). אבל היה אז תחילת הקיץ, ולא הייתי מספיק קייצית כדי לכתוב את זה, אז רק עכשיו יצא לי לכתוב. אבל אם עכשיו הייתי מוסיפה ליצירה הקודמת את החלק הזה בתור "עריכת יצירה", אפחד לא היה רואה את זה , אז כתבתי את זה ביצירה חדשה, אבל זה בעצם אותה יצירה... וכוונתי היתה שתקראו אותה בשלמותה. מה גם שאפשר להתחיל לקרוא אותה מאיזה קטע שרוצים, כי זה מעגלי.
מה, אני משווקת את עצמי? אני?! אני אמרתי למישו להעלות מן האוב את החלק הקודם של היצירה, שכבר טבע באבק?..
[ליצירה]
המממ...
הייתי מרחיב את המשל מעולם הפיזיקה קצת יותר... אולי זה יראה קצת יותר חנווני...:))
נראה כמו פירוש של ר' נתן לפיזיקה מודרנית...
'אבן שואבת' בלעז...
[ליצירה]
וואוו. כמה מהמם.
מהמם = גורם לאנשים להיות המומים. שלא תבינו לא נכון.
אבל זה גם נורא יפה כזה. מעבר לכל החושך שאתה מנסה להראות נרקם לו משהו מופלא:
תינוק מתבוסס בדמיו = מי שזה עתה נולד, וטרם נרחץ.
"מלאך המוות בראשו עם מטהו מכה" - המדרש אומר שכשנולד תינוק, איזה מלאך מכה אותו, כאפה בפה וכאפה ברגל, או בסנטר. בקיצור, מכה אותו.
ערפל כחומה סוכך על האור - כן, לאשה שיולדת קשה מאוד בזמן הלידה, אפילו אומרים שאשה יולדת מקריבה קרבן כי יתכן שהיא נשבעה איזה משו לא טוב כשהיא היתה באמצע הלידה. אבל הערפל סוכך על האור, ז"א שיש אור! זאת לידה של חיים חדשים!
אנשים במדים מנסים לעזור - אלה כמובן הרופאים והאחיות.
איש במדים לקח בבשורה את לבה - הרופא, הלבוש במדי לבן מלאכיים כאלה, מבשר לה את הבשורה: "זאת בת". ולבה קופץ לשמים מרוב אושר.
והמלה "אבא", שחוזרת על עצמה בסוף היצירה - היא כמובן המילה הראשונה שלומד התינוק הטרי להגות.
מתוארת פה, כמו שאתם רואים, סצינה של לידה ושל חיים. זה קשה, כמובן, אך בסופו של דבר זה טוב. כנראה שהעם שלנו נמצא במן תהליך שכזה. והבעיה היחידה היא:
"איש קטוע יד מנסה לזעוק לעזרה" - לפעמים אין לנו יד, אנחנו יותר מדי חושבים ופחות מדי עושים, ואז באמת קשה לצאת מתוך האפלה.
[ליצירה]
וואוו.... ממש ממש.
ב"ה
עדי - אני חושבת שהכוונה לא כדומה או כשונה ביחס לדברים אחרים, אלא כשביל, כדרך מסודרת ומוגדרת. נראה לי שהכוונה היא שכשיש דרך מסודרת היא כמו כלי, ואפשר למלא אותה, ומתקרבת יכולה לעלותעל גדותיה, אבל כשהדרך לא מוגדרת, כשממילא מניחים למים לזרום לאן שבא להם, אז הם פשוט זורמים לאן שבא להם, ואין שום חידוש ואין פריצה ואין איזה משהו למלא, משהו שסוגר עליהם והם מצטברים בו.
ותקנו אותי אם אני טועה.
[ליצירה]
.
שטויות, שחף. את במקום ה-34, וחוצמיזה - אפחד לא יכול לעקוף את אביב וסתיו..
שירוש - היצירה עשויה היטב מאד, ולי הפריע בדיוק מה שהפריע לשחף (כאמור, תלונה לגיבורה ולא אליך).
[ליצירה]
באיזה ספר זה יצחק וכו'?
ב"ה
יש לי כלמיני ספרים של קילשון, ואני קוראת אותו מאווווד, אבל למה לא עלה לי שום קטע עם יצחק כאסוציאציה? אתם יכולים להפנות אותי בקשה?
[ליצירה]
מממ!
ב"ה
כמו כל תגובה שלי זה חייב להתחיל בהערות לשוניות:
שיר - סלנג ולא סלנג'. שימי לב להגיה: הגרש ששמת שם הורס הכל.
מתקרבת - במקום להסתבך עם השורוק של "ישרות", פשוט אמרי "יושר".. זה נהיר יותר, שמיש יותר ותקין יותר.
---
ועכשיו לעניין:
למען האמת לא התכוונתי להגיב בכלל, אבל מה שזה עם הנמשים אמר בדיחתו הקצרה, הפריע לי.
(אוי לא, אני הולכת להסתכן עכשיו בוויכוח ארוך ורב מימדים עם ההוא עם הנמשים.. טוב, חייבים לקחת את הסיכון):
"אני לא רואה חוסר לגיטימיות באמירה שמייחסת את הדרך הנכונה ביותר לאחת מן הדרכים."
"נכון ביותר" זה עניין אובייקטיבי. מה שנכון לי לא נכון לך. כמובן שיש דברים לא נכונים, אבל בגדר הנכון יש הרבה מקום לנטיות לכאן או לשם, בהתאם לאדם, ואני חושבת שזה הכרחי.
[ליצירה]
ושכחת להביא את הנוסח ההפוך.
איך נדע מי רצח את רבין?
טוב, בשביל זה *אני* פה. והרי הנוסח ההפוך:
אתה ואתה אני אני אז אתה שאתה בגלל אתה ואתה אני שאני בכלל אני אני אם אבל אתה לא ואתה אני לא אני אז אני שאני בגלל אתה ואתה אתה שאתה בגלל אני אני אם --- השב"כ. (טוב, את המילה האחרונה הוספתי, כדי שזה יענה על השאלה "מי רצח את רבין").
ואם התכוונת לגרסא הפוכה יותר:
אם אני אני בגלל שאתה אתה, ואתה אתה בגלל שאני
התא התאו ינא ינא זא התא התאש ללגב התא התאו ינא ינאש ללגב ינא ינא מא לבא התא אל התאו ינא אל ינא זא ינא ינאש ללגב התא התאו התא התאש ללגב ינא ינא מא.
שימו לב כמה פעמים חוזרת המילה "התאו". ליפך, מדובר בצופן סתרים שצופן בחובו את העובדה שתאו כלשהו רצח את רבין. והרי זה כ"כ מתבקש, שמי שמסוגל לרצוח את רבין, מוכרח להיות תאו כלשהו. ללא ספק.
**************
"את אף פעם לא באמת מגיבה לי, רק לתגובות שלי", התמרמר לו מילון מסויים, והביא בעקיפין להווצרותה של עוד תגובה בלתי עניינית. לפיכך, אכפר על פשעי ואוסיף תגובה ליצירה עצמה, לאחר גדר ההפרדה,
**************
כלומר - פה למטה.
דומני שלא ירדתי לסוף דעתו של הכותב, אך התרשמותי מתחילת דעתו בהחלט ראויה לציון. כפי הנראה, מתוך הערכה כנה השתמשתי בהשאלה במשפט האחרון מהשיר, בכתבי את ההודעה-חסרת-הקשר הקודמת. עתה, באתי במטרה להשיב את החפץ השאול לבעליו. ללא ספק מעשה זה מצדי משקף הזדהות. אבל אין לי מה להביא לאורחים, רק בצלים.
[ליצירה]
לא.
"אך מהות הקשת
נובעת מתוך עצמה"
בייייפ, טעות.
הקשת היא יותר קרובה לאשליה שתלויה בזווית ההסתכלות מאשר למשו שיש לו עצמיות כלשהי שנובעים מתוכה דברים.