[ליצירה]
תקנו אותי אם אני טועה, אבל יש דברים שלא עוברים ונשארים איתך עד יומך האחרון, איך אפשר להשתחרר ממשהו שמחזיק אותך? הכמיהה לרחמים. להתבוסס בדמעות של עצמך. האוויר הדחוס לא מגיע לנחירך
וכן התמונה... יש את התמונה. הטביעות אצבעות שלך בכל סנטימטר והמחשבה שזה לא יחזור.
אולי את, לא שיחררת אותו... אולי המפתח לאזיקים הוא אותו מפתח שנעל את פיך ונזרק למעמקי הים.
בואו וניזהר טיפה אם השימחה
למרות זה כל מה שיש לנו בעצם. ומהשמחה נושרים עוד דברים
אבל עד כאן להפעם
[ליצירה]
[ליצירה]
ואיי חזק,, איך אני הראשון שמגיב על הדבר המאכיל סראים הזה, אני אשכרה טיילתי לך בתוך המוח זאת הייתה חוויה מדהימה אני הולך לקרוא עוד שיר שלך בהצלחה לי
[ליצירה]
אחרי הסערה הגדולה מגיעה ההשערה הגדולה שאולי וכל זה היה לשווא? אני קורא את השיר ומזדהה
כי מי שלא צריך כאב לא יכול לשרוד בחלקיקי היקום המזוייף הזה
שיר טוב!
[ליצירה]
[ליצירה]
גלעדי, אם אתה רוצה לפענח טקסטים כנס לאתר של חמיצר או משהו כזה,
אני לא מכיר את אסנת, אני לא יודע על מה זה מה כתוב. אני סתם מנסה לראות איפה יש שורה בשיר שקושרת חוויה שלי אליה.
כלל אין ברצונה לומר... הדבר נעלם, בא והולך ומלווה אותה כל הזמן...
שיר מצויין ואם לא הייתי צריך להוציא את הפינגוין שלי (אבבה) לטייל הייתי חושב קצת גם על השלוש שורות באמצע.
מי בכלל רוצה להבין?
תגובות