תבואי אליי לפני הנץ החמה
תיעלמי לפני עלות השחר
וכך אדע כי היינו יחדיו
כי אינך אלא חלום
וזה טבעם של חלומות
להיעלם בטרם יבואו
יורם תומר
-
גימלאי, בוגר מתמטיקה ומדעי המחשב
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אינני יודע מה היתה אומרת אמך אילו קראה את השיר הזה, אבל אני בטוח שהיית זוכה לחיבוק גדול, כזה כמו שאימא יודעת לחבק. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה להפליא :) כן! השקט הוא הכלום שמכיל את הכל , ומה עוד נוכל לבקש. [ליצירה]
- [ליצירה] אני בהחלט מסכים שיש הבדל בין השירים וגם בין הסיטואציות. אני גם מניח שאפשר יהיה לתפוס אותי בבורותי, הרי איננו אמורים לקרוא את כל השירים שנכתבו אי פעם. בעיניי לכתוב שיר על אותו רעיון במטאפורות שונות הוא לגיטימי בהחלט. בשני השירים "שם המשחק" הוא נתק וניכור בין אנשים קרובים. אגב להשוות אותך לז'אק פרוור זו מחמאה. ממליץ על שיריו יורם [ליצירה]
- [ליצירה] מה שיפה בשירים הקצרים שלך, שאתה משתמש במילים כמו במיכחול דק שצובע שיר שלם :) :) [ליצירה]
- [ליצירה] לרגע שכחתי שאני באתר של חובבים כמוני וחשבתי שאני קורא בספר שירים של משורר ידוע. אני חושב שאדפיס אותו ואתלה אותו מעל מיטתי. מה שחסר לי, ז'שמך שאוכל לכתוב למטה כיוצר השיר. נפלא , מקסים, אין לי מילים, אשמח לקרוא עוד [ליצירה]
- [ליצירה] ראשית, ברוך שובך, מזמן לא קראנו אותך. שנית, השיר הוא מקסים, כמו ששיר צריך להיות שיר. אולי הייתי משנה קצת לפי הצעתו של מטומטם, אבל לא הכרחי. שלישית, אני מקווה שתקבל את מה שאומר עכשו ברוח טובה, כיוון שכולנו חוטאים מבלי דעת בכתיבת רעיונות שכבר נהגו, וזה מוסיף עוד הבט לאותו רעיון. זה מזכיר באופן ברור את השיר של ז'אק פרוור: "הוא מזג את קפה אל הספל. הוא מזג את החלב אל תוך הקפה. הוא הוסיף את הסוכר אל הקפה בחלב. הוא בחש את הקפה. מבלי להביט בי, מבלי לשים לב אליי....." בעצם זה אותו שיר רק עם מכונית במקום קפה מה דעתך? [ליצירה]
- [ליצירה] זה ענק. זה נכתב ביד אֳמָן בעל נפש פיוטית וכישורון אמיתי. רשמתי לפניי את שמך ואשמח לקרוא עוד מפרי עטך כה-לחי [ליצירה]
- [ליצירה] אוסף הטמפיסטים, תודה, אכן קלעת לכוונתי. אנשים זקוקים למפגש, ל-"ביחד", לקשקוש על כוס קפה, באיזו רמה של התפתחות טכנולוגית שלא תהיה. זה נכתב באמאפתיה ליושבי בתי הקפה בכל הזמנים. [ליצירה]
- [ליצירה] לאיש התווים יישר כוח נדמה לי שאתה אדם בוגר למרות גילך הצעיר. מסכים כל מילה יורם [ליצירה]
- [ליצירה] שי יקירי, בא לי לחבק אותך, ולתרום דמעה משלי אל ים היגון שלעולם אינו מלא מנחלי הדמעות. שלך יורם [ליצירה]
