קשור אלי
- [ליצירה] דונקי שוט! אהבתי... במיוחד את האותיות הקטנות. [ליצירה]
- [ליצירה] הסבר קט: ב"ה זה מעין השלמה של היצירה שהזכרתי (העונות וכו'), ולקרוא רק חצי.. זה פשוט לא שלם... למען האמת כבר כשכתבתי את החלק הראשון תכננתי לכתוב את החלק הנוכחי, כדי שזה יהיה כאילו חורף (החלק הקודם), קיץ (החלק הזה), ועונות המעבר (הסוגריימים, שהם גם זהים בשתי היצירות). אבל היה אז תחילת הקיץ, ולא הייתי מספיק קייצית כדי לכתוב את זה, אז רק עכשיו יצא לי לכתוב. אבל אם עכשיו הייתי מוסיפה ליצירה הקודמת את החלק הזה בתור "עריכת יצירה", אפחד לא היה רואה את זה , אז כתבתי את זה ביצירה חדשה, אבל זה בעצם אותה יצירה... וכוונתי היתה שתקראו אותה בשלמותה. מה גם שאפשר להתחיל לקרוא אותה מאיזה קטע שרוצים, כי זה מעגלי. מה, אני משווקת את עצמי? אני?! אני אמרתי למישו להעלות מן האוב את החלק הקודם של היצירה, שכבר טבע באבק?.. [ליצירה]
- [ליצירה] * איזה יופי! [ליצירה]
- [ליצירה] (בתנועות של פנתר) השמש לא צהובה, נדמה לי, היא לא צהובה. אם היא הייתה צהובה, הכל היה נראה הרבה יותר מעצבן. בהחלט. הו, חם היה היום. [ליצירה]
- [ליצירה] מי זה קוּץ? רעיון יפה אבל באנה, זאת היצירה האחרונה שהכנסת? זה היה לפני שנה בערך! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה... נגעת בי... [ליצירה]
- [ליצירה] המממ... הייתי מרחיב את המשל מעולם הפיזיקה קצת יותר... אולי זה יראה קצת יותר חנווני...:)) נראה כמו פירוש של ר' נתן לפיזיקה מודרנית... 'אבן שואבת' בלעז... [ליצירה]
- [ליצירה] . אהבתי את משחק המילים בשורה השלישית. וגם באופן כללי את השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] פעם מישהי אמרה לי שהיא "שומרת על נגיעה" (ולא שומרת נגיעה) בלי קשר. [ליצירה]
- [ליצירה] וואי, עמוק! בתחילה הייתי בטוח שמדובר במגנט עצמו וביחס בינו לבין סיכת המגנט ובעצם, עד הסוף אני לא בטוח איפה נגמר המשל ומתחיל הנמשל. [ליצירה]
- [ליצירה] ללא מילים הותרת אותי ללא מילים. מרתק. [ליצירה]
- [ליצירה] מהמם! יפה לך אחותי :) [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מקסים אילו ידענו איך... שיר מעורר תהיות וכתוב בצורה מאוד יפה. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] אי! זה כאב! איך כזה קצר יכול להיות כ"כ קולע... [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר. ודווקא האמצע כואב נורא. אבל גם ההתחלה, והסוף, והכל יחד. מעולה. [ליצירה]
- [ליצירה] ממש יפה. ועצוב.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... יפה מאוד... דיבר אליי. משיב הרוח ומוריד הגשם (: <ואת יודעת מה הדרוש החסידי על זה...> [ליצירה]
- [ליצירה] כן, באמת צילום יפה היופי זה לא רק לצלם בזווית הנכונה אלא גם לצלם את המקום הנכון, ואתה עושה את זה מעולה. [ליצירה]
- [ליצירה] מתקרבת - ב"ה היא מתמוגגת, ומעריצה את יאיר, וקוראת לעצמה ערוגה! מי היא כבר יכולה להיות?... ערוגה מותק - רק עכשיו עלית? למה לא שאלת אותי פשוט? המייל שלו מסגיר. אה, ואם כבר אני מנצלשת את היצירה, אז נציין שהדהים אותי איך שהיא עשויה טוב (אפילו: טוווב). [ליצירה]
-
[ליצירה]
נשמת כל חי הכריחה אותי!
בכלל לא התכוונתי לפרסם את זה לעיני כל. רק הראתי לה את מה שעוללתי לאנטילופה שלה! אבל עכשיו אין מוצא.. היא לא מוותרת לי ולא נותרה לי ברירה אלא לפרסם את זה
כאן, לעיניכם:
בתמונה מוצגות לופה (משמאל) ואנטי-לופה (מימין).
[ליצירה]
- [ליצירה] איי.. ב"ה ושוב אני קוראת את זה, כי זה סיפור שטוב לקרוא מדי פעם. ואני מתחילה להגיע למסקנה שיש משו בדבריו של מויש. [ליצירה]
- [ליצירה] מישי אחרת מציעה לפונדלה מורטה להוריד את ארבע השורות האחרונות בתגובה שלו. אביב - נדמה לי שהמילה חצוף דווקא שייכת. היא מתייחסת לרעל שלה (של בת הזוג), שבשעת כיסוף מתחזה לצוף. דווקא שלוש השורות האחרונות מוצלחות יותר משאר השיר לטעמי. חמודות ושנונות ונכונות ומבטאות את העיוורון שהאהבה גורמת. [ליצירה]
- [ליצירה] . לומשנה - זה לא נראה כמו חשיפה ארוכה במיוחד אלא יותר כמו עיבוד ממוחשב של שתי תמונות יחד. [ליצירה]
- [ליצירה] קודם כל, אנוכך - את כותבת נפלא. שנית, אני חושבת שאם מתייחסים לאמנות כאמנות נטו מפספסים קצת את האמנות, כי היא *נובעת* מהחיים ומהסיפורים שבהם. חוץ מזה, בקשר לשיר הספציפי הזה, אני לא חושבת שיש צורך לשנות. ההכנסה לסוגריים דווקא עוזרת לטעמי. כמו שאמר חתלתולו של שרדינגר, בסוגריים יש מעין אמירות מהצד, הסתכלות חיצונית. זה יכול להראות כהערות שהתווספו בדיעבד, או כהסברים לאחר מעשה (למשל, "אולי ברגע של תשומת לב", שנמצא בסוגריים, מנמק את "ופגעה המאכלת", או מנסה להחליש את המכה). ובשביל ליישב את טענתי עם טענתה של אסתר, שצריך להיות אפשרי לקרוא את השיר בי הסוגריים - קראתי את השיר בלי הסוגריים, והוא זרם והיה יפה. והסוגריים הוסיפו את מה שהם היו צריכים. מעבר לזה: שיר אינו סיפור או מסמך, ואף אחד לא חושב שהעובדה שיש סוגריים אומרת שאין צורך או שפחות חשוב לקרוא את מה שבהם, בעצם - לא יודעת אם מה שאמרתי נכון בכלל ואם נימקתי את עצמי כמו שצריך, אבל לדעתי השיר צריך להשאר בדיוק כמו שהוא. [ליצירה]
- [ליצירה] השיר היחיד שראיתי בו הסרת כובע היה של שמואל ירושלמי. וזה מעיד הרבה על הבד שממנו עשוי הכובע שלך! וכמובן, אני תמיד שמחה להתפס בכלכלתי. אם כבר, אפשר לתפוס את ביבי בכלכלתו, לי אין כ"כ כלכלה משלי. (ולמקרה שלא הבנת את הרמז: היתה לך פה שגיאת כתיב קטנה). אני לא חושבת שיש צורך בחרבות. אא"כ אתה בא ע"מ לחרחר ריב. או סתם לנחור ולחרחר באזנינו, בקולך הערב כקרקור עורב. אני חושבת שביקורת שנאמת בנעם ובעדינות יכולה להקלט טוב יותר אצל היוצר, כאשר לא תוקפים אותו - הוא כמובן מוכן לשמוע. [ליצירה]
- [ליצירה] עד שתחפץ! עד שתחפץ! יקירתי, עוררי את האהבה עד שתחפץ! זה היה אחד האדמברוכים המוצלחים יותר בפורום!! אבל עכשיו ממזי חייל, אז אין אדמברוכים מוצלחים. ואחתוש עסוקה, אז אין אדמברוכים בכלל. אוף :( ~~~~~~~~ ואלה היו 60 שניות של נוסטלגיה. ~~~~~~~~ בַּחַלּוֹנַי - למה לא חלונותי? קוֹלֵך - שכחת פה חלק מהניקוד. יָרֵאתִי - גם פה לא ניקדת. מַרְאֵךְ - כנ"ל. בְּסֵתֶר - כנלנ"ל. תָּסֵר - כנלנליי"ם מֵאוֹר - נעל, הכל בסדר איתך? הַדֵּק - אני מתחילה לדאוג. בְּבֵיתִי - אני לא מאמינה... נעל לא מנקד... עַכְשָׁו - איפה ה-י', איפה?!? ------ עד כאן פינת ההערות המעצבנות של מישי. אני יודעת שהערות כאלה זה לפרטי, אבל זה פשוט זועק: נעל לא מנקד? היהפוך יאיר את נעליו ונמר חברבורותיו? -------- ועכשיו על השיר: נשמע טוב, לא רע כלל. כרגיל, השנינוֹת חביבות למדי. ~~~~~~~~~~~ אין לקחת באופן אישי דבר וחצי דבר מכל הנאמר בהודעה זו, מלבד הדברים הטובים. [ליצירה]
- [ליצירה] טובי, שכחת בית אחד: תבלז ורב הוד רך ימב הרב. נפגש ותלדק, נפרד ותלעד. מב קשא דם, אככוש לותר גליו, לאי וכלל מצוא אתא שרא בד. (העיבוד נעשה בחפיפוּת, ועל כן הוא פחות מושקע משלך). [ליצירה]
