[ליצירה]
לא תמיד הדברים הם כמו שהם נראים.
לפעמים ה"פוגע" הוא הנפגע, וה"נפגע" הוא הוא הפוגע.
לפעמים דווקה בגלל שאתה אוהב.. אתה צריך לעזוב.
לפעמים "לעזוב" זה לא דבר רע.
והקיפוד..... מ-ל-א אהבה.
[ליצירה]
לא נבהלתי, רואה אני אותך מסתרקת מבעד לחלון, שיערך גולש על כנפי הרוח, עוטף את צווארך כצעיף.
בואי, לחשתי לך, ונסחפת עימי לעבר האביב.
פוסעת את אחרי עקבותיי, נצמדת את לרגש רוחי,
פחדתי, ועזבתי אותך מוכת רוחות,
בורח משמש בורח מצילי.
ואלייך נסחף אני גולש מעונה לעונה,
עד החורף יגיע ואגלוש לחלונך,
ציפור חורפית לבנה.
[ליצירה]
שני דומים
ושני שונים
עיתים מכירים
ולפעמים לא יודעים
אם כדאי להיות שונה
אם שווה להיות דומה
מה אני מחפש
ומה השני רוצה
רק ניתן לטבע לעשות את שלו
ואם תחושת הבטן נלך
כי את אשר השני חושב..
זאת נדע רק בלב.
שיר מקסים כתבת !
(רק שאלה קטנה..
האם לא מתאים יותר המילה
"דומים" במקום המילה "אחרים"
-שורה חמישית מלמטה-)?
[ליצירה]
נכון,וגם נכון.
אתה צודק שהאקדמת גורמת לנו לאבד את היופי הפנימי שיש לנו מפרפר לבן.
שוחטת היא את ראייתנו הבלתי נגועה במחלת האקדמת.
אך לדעתי גם הכל תלוי בראיה האינדוידואלית..
כי ככל שלומדים יותר על דבר מסויים,הוא יותר יפה,לפחות בעיני. ה-בעיה היא שלצערנו בדורנו הנוער כבר לא שם! על פרפרים,ודווקה הגישה הזו של ללמוד על! תגרום, למי שהיופי הפנימי הזה נמצא בו, לחיות את. ושוב הכל אינדוידואלי.
prednisolone side effects in dogs bilie.org prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
הי .. תגובה קצת מאוחרת. אבל עכשיו נתקלתי בשיר.
זה שיר כל כך נכון : "אנחנו" נוטים לומר הרבה דברים..
ולעשות מעט. "אנחנו" מאוחדים ביחד שכל אחד לחוד.
"אנחנו" כמריונטה בידי המריונט ועוד מעיזים לחשוב שדעתנו חופשית..
אכן שיר יפה.
[ליצירה]
כואבת המציאות של אב המתאבל על בנו,
בראשנו זה לא אמור להיות ככה.
אך אלו הם החיים, והמוות.. הוא חלק מהם.
החיים מספרים בגאווה זיכרונות על המתים,
אשר במותם מות גיבורים..
ישארו לנצח "חיים".
כל שנה ביום הזיכרון הולך אני
לבית הקברות הצבאי בי-ם.
מדהים אותי לראות, מעבר לסיפורים של המתים,
מעבר לזכרונות שאנשים מעלים,
מעבר לבכיות, מעבר לטכסים..
מדהים אותי לראות.. איך ליום אחד..
הופך בית הקברות - לבית החיים.
כתבתי קטע: "נכתב ליום הזיכרון"
אך שם כתבתי ליום השואה...
וטוב שנכתבו מילים על סבות ונכדים.
תגובות