יש קטע שממש אהבתי בסרט "להתחיל מחדש" שבו צ'אק נולנד יוצר אש, ושמח על היצירה. בהרגשה כמעט אלוהית הוא צועק "אני בראתי את האש"!
הסיום עם כפל המשמעות מוצא חן בעיני!
[ליצירה]
יש קטע שממש אהבתי בסרט "להתחיל מחדש" שבו צ'אק נולנד יוצר אש, ושמח על היצירה. בהרגשה כמעט אלוהית הוא צועק "אני בראתי את האש"!
הסיום עם כפל המשמעות מוצא חן בעיני!
[ליצירה]
[ליצירה]
מעולה!
נשאבתי פנימה. טוב, איך אפשר לעמוד בפני ילדים?
[רק הילדים המתים צרמו לי שם..]
אגב, [אני שונא משפטים שמתחילים ב"אגב"] חשבתי על זה.. עוד משהיר הקודם "מלאכים" הם באמת עיוורים. אם יצחק היה עיוור למציאות האנושית ברגע שראה אלוהים בעקדה (לפי המדרש שהמלאכים טיפטפו לו דמעות מלאכיות לעיניים), משמע שגם המלאכים עיוורים למציאות האנושית שלנו.
[ליצירה]
הרב פרידמן.. ממי ספגת מטר וזעף? אל תגיד לי שכאן באתר. זה לא יכול להיות. בכל אופן אתה מוזמן לצעוד איתי תחת מטריה אחת. נדמה לי שהיא מחוררת. למה נדמה? אני פשוט התרגלתי כבר לכל הגשמים והפסקתי לחוש בהם. ולמגיב עם השם הלועזי גם אתה מוזמן רק שזה לא טרמפ', אלא צעידה יחדיו. אם בגיהנום כותבים שירים, אז זה מקום לא רע בכלל, ודי סמפטי. ובכלל כשיום אחד ימאס לי ממילים אני יעבור לציור. ומה איכפת לי אם זה פה או שם?
לסיום- בעז עזב! מה אתה אומר כבודו הרב!?
[ליצירה]
אני גם שולל את 'סיפור הקרב בגלבוע' ובעצם כל הסתכלות פשטנית על הכתובים.
אין לי בעיה עם השיר חוץ מהנקודה שמציגה את קהלת בתור ספר תיעוד שנכנס להסטוריה. אבל זה לא.
שלמה לא כתב מוסר לבאים אחריו או ספרות יפה, אלא חוקיות גנטית אלוהית של עם ישראל. בריאה.
אתה פה חוטא לאמת ולשיר, לפי הבנתי. מגילת קהלת לא הייתה כתובה לדורות אם הייתה, כפי שטוענת מארי מן הים, 'כרוניקה' תיאולוגית. שאת זה יספרו באוניברסיטה.
כל שרציתי לומר שאין כאן בכלל נקודת השוואה נכונה.
[ליצירה]
נורמות מוסריות?...
מוקי נניח שאין קדושה למילים בעיברית. נניח שאפילו אין קדושה בכלל! אני מרשה לעצמי להסיק מדברך שאתה לא מאמין בא-לוהים, אם אני טועה תקן אותי.
אז מה נשאר? המוסר האנושי. נכון?
ואם המוסר האנושי או התרבות האנושית ברוב קולות יחליטו שאונס זה מוסרי? למה נורמות מסויימות הופכות להיות מוסריות רק בגלל שהם נורמות? אז המתירנות הגיע למצב כל כך נורא שהאונס והרצח וההתפוררות חוגגים בכל פינה. זה מוסרי? לא! מוסר אנושי לעולם לא יהיה מדד מוסרי טהור וראוי.
מבחינה חוקית-
האם אין בכתיבת שירים ופירסומם, לא משנה באיזה גיל מטופש נכתבו, אשר יש בהם נושאים רגישים ואינטימיים ולעיתים כואבים, פגיעה בכבוד הזולת הקורא? האם מותר לעיתון מעריב לפרסם כל מילה גסה וכל תאור חודרני? לא! אנא מוקי, שמור באתר היפה הזה על כבוד הקוראים.
[ליצירה]
ראובי היקר,
כבודו חשב להתחכם ולהיות חכם בכך שיכתוב את היין, כי קשה לו להגיע לחכמה (דעת) זו מתוך שיכורות, קשה לו כי גופו אינו תורה והחושים אצלו לא מבטאים מגמות כל כך גבוהות, כך כשהאדם-בקבוק נפתח במילותיו הוא מגלה שהוא בעצם שוטה וענן אפור רחוק רחוק מהאדום החי.
לא נורא, אולי בשנה הבאה.
תגובות