יש קטע שממש אהבתי בסרט "להתחיל מחדש" שבו צ'אק נולנד יוצר אש, ושמח על היצירה. בהרגשה כמעט אלוהית הוא צועק "אני בראתי את האש"!
הסיום עם כפל המשמעות מוצא חן בעיני!
[ליצירה]
יש קטע שממש אהבתי בסרט "להתחיל מחדש" שבו צ'אק נולנד יוצר אש, ושמח על היצירה. בהרגשה כמעט אלוהית הוא צועק "אני בראתי את האש"!
הסיום עם כפל המשמעות מוצא חן בעיני!
[ליצירה]
[ליצירה]
זה יפה נדמה לי ש הבנתי בערך.. אבל יש הרבה מה ללטש, לדעתי.
כיוון שהשיר מתכתב עם התנ"ך מוכרחים להתייחס לתוכן ולדון בחוסר רחמים.
אבל אני לא הולך לכתוב פה דברי תורה רק להעיר ש,
למען האמת,
לא ברור לי כלל מה המשפט "אנשים כמוני יודעים את השמים" קשור לעשיו? יצחק כן. אותו הקריבו לשמים. הוא מלאך.
אבל עשיו כלכך רחוק מזה. איש ציד. חית שדה. השכינה אצלו במידה והוא ממשיך של יצחק לא נזקקת בכלל לשמים. הברכה שהוא היה אמור לקבל כממשיך הופעת אלוהים- רחוקה מלהיות רוחנית.
יש עוד נקודות קטנות מסוג זה. יש לי בעיה להנות משיר כשהוא חוטא לפשט...
דבר נוסף שהפריע לי הוא שהשיר נשמע מקוטע. כאילו הדבקת חלקים שנכתבו בנפרד- במיוחד בבית השלישי.
לעומת זאת אהבתי את ההפתעה שבין הבית הראשון לשני. אבא מופיע פתאום. אלא שזה יוצר צפייה לאמירה חדשה ונדמה שאין חידוש בבית הזה.
ובלשונך: אל תתני לו ללכת לאיבוד.
[ליצירה]
מומלץ בחום
נהדר! אולי טוב כך, אבל הסיום של כל בית המהיר והמותח יצר אצלי טמפו של צפיה למשהו דרמטי מאוד דרסטי. כמו בסרט מסצנה אחת אי אפשר להוריד מתח להבאה וצריך להגביר ולהגביר עד השיא, כך,לדעתי, גם בשיר וכל יצירה.
אצלך אולי חסר השיא, הכל הולך לקראת--- מה? קדימה? מה יש קדימה? גמרתי לקרוא אם אכזבה קלה, חוסר.
ובכל זאת המלצתי על זו.
[ליצירה]
א-לוהים אחרים
בואו ניתן לדמיון שלנו קצת חופש נשחרר אותו מכבלי הדת ומהדפוסים שכל החיים הכניסו לנו. לא נתפש לפרורי מילים. נראה את הרעיון הגדול שמעבר לכתוב.
גם אם הקטע הזה אינו משל, נאמץ את ענינו ונראה את הנמשל. הקטע הזה, לדעתי, מדבר לא על בראת עולם או בראת אלוקים. הוא מדבר על אמונה. ולא על אמונה
באל זה או אחר... אלא באמונה הרבה יותר גדולה, והרבה יותר חזקה. באמונה שמתקרבת לדמותו של
א-לוהים. האמונה באדם!
[ליצירה]
מרבה דעת מרבה מכאוב.
נ.ב. אולי אתה לא מתעלם מן הכאב, אלא אתה כותב אותו בכדי שלא ישכח? (וכמה שהכתב מתייבש מהר ודוהה, הוא לפחות נשאר קיים בספר חי לנצח)
יש כאלה שכותבים עצמם לספר כריתות כדי לתת דרור לדמותם הכתובה.
[ליצירה]
א שכנוע. אני מאמין
(זה היה אמור לצאת פרצוף.. הכוכביות עניים ה-ץ אף וכן הלאה.) ה"התרגשתי באמת" מיותר, לדעתי, אם התרגשת הרי שנחוש בזה, אם כתבת את זה היטב, גם בלי. כך זה צריך להיות.
הסיפור שלך, ז"א האסוציציה מצחיקה ויפה ואהבתי.
כותבים גופם לא גופיהם.
העיקר שנהנתי לקרוא קטע חביב ומסופר ברגש ולעניין, מקליט רגעים מיוחדים.
[ליצירה]
לדעתי זה בסדר גמור לקחת תפקידים רק כדי לקנות את הזדקקות הסביבה לך. למעשה הסביבה באמת זקוקה לך ובלעדייך היא חסרה. חז"ל אומרים שאדם צריך לומר "בשבילי נברא העולם". יותר נכון בעיניי לנסות לראות איך את יכולה להופיע את עצמך בעולם על הצד הטוב ביותר.
[ליצירה]
נראה לי שבסגנון כזה אתה מצליח להפוך אותו לדמות מנוכרת והזויה ולטשטש כמה שאפשר את הכאב. "גופו שוכב" חוזר ומיד עטוף כמומיה במילים יפות ובדמיון עשיר.
קצת פיספוס, לדעתי.
תגובות