בת מלך אני, לא גנבת
את רגעי האושר שלי
אקבל מידך בהיתר
בפנים שוחקות.
את שלך אשיב לך,
אוהבת.
מי יתן ותהא מנחתי לרצון.
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואו! מקסים! ממש אידילי! [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי מי שעומד מאחורי "שמואל ירושלמי" הוא בעצם טיפוס משועמם עם תסביך צומי, שבעצם צוחק על כולנו. עוד מעט, כשימאס לו, הוא יפרסם איזה "במשפט אחד" שיהיה כתוב בו "סתאאאאם, עבדתי עליכם" [ליצירה]
- [ליצירה] בקרוב בעז"ה [ליצירה]
- [ליצירה] :( האכזבה והניפוץ... טוב שאת יודעת לראות את ה"שותף השלישי" הנאמן גם מתוך כאב האכזבה. לא כולם יודעים. בשורות טובות, ישועות ונחמות. [ליצירה]
- [ליצירה] מתוק! [ליצירה]
- [ליצירה] העט חותך ב"ניר החי" כפי שהמילים הכואבות חותכות ב"בשר החי", בנפשו של הכותב. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי! מה קרה??? [ליצירה]
- [ליצירה] אליועיני זה גם שם. אולי משם ההשראה? [ליצירה]
- [ליצירה] זרתוסתרא הוא נביא פרסי שהפילוסוף ניטשה השתמש בדמותו כדי לכתוב את אחד מהספרים שלו "כה אמר זרתוסתרא". אולי אם היינו מכירים את הספר היתה משמעות כלשהי לשיר?? [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. רגיש ויפה, ומאוד עדין. רק..אפשר כמה הערות? א. איכשהו הדמות הנסיכית, הקסומה הזאת, לא כל כך מסתדרת לי עם "ד' 4" ותאורי בית-ספר. לא היה עדיף להשאיר אותה חסרת גיל וסביבה מוגדרים? הרי היא בעצם כ"כ על-זמנית ועל-גילית, הדמות הזאת. ב. חוץ מזה, לפעמים הפריעה לי קצת המליציות של השפה, נגיד - העדר מילת היחס "את" (כמו ב-"אך יותר מכל אזכור עיניה"), או מילים כמו "שוקטה" או "פסקה לבוא"(לביה"ס) במקום "הפסיקה" וכאלה. אולי זו שאלה של טעם, אבל לי זה נראה קצת מלאכותי. נראה לי שאיפושהו צריך למצוא את האיזון הזה - עד איזה גבול השפה הגבוהה-יותר מיפה, ומאיזה גבול זה כבר מלאכותי. (אני יודעת שזה קשה...) [ליצירה]
