"הרוח סובב והולך ועל סביבותיו שב הרוח" - איזה יופי של משפט. והרוח שב גם בשורה האחרונה... אני לא יכולה להגיד בוודאות שהבנתי את השיר, אבל בפירוש נהניתי ממנו. פורים שמח!
[ליצירה]
"הרוח סובב והולך ועל סביבותיו שב הרוח" - איזה יופי של משפט. והרוח שב גם בשורה האחרונה... אני לא יכולה להגיד בוודאות שהבנתי את השיר, אבל בפירוש נהניתי ממנו. פורים שמח!
[ליצירה]
יפה! אם מותר להצטרף לדיון שניהלתם כאן, אני הייתי כותבת את כל השיר בהווה. אם כבר - ככה מתקבלת תחושה יותר חזקה של כאוס - כי הוא מתחולל *עכשיו*, בPRESENT PROGRESSIVE...
[ליצירה]
לא הבנתי בכלל מה זה אמור להביע - אם יש כאן אירוניה היא מאוד נסתרת... זה טריק שמיועד למשוך תשומת לב? אולי גם אני אעשה ככה, זה הרבה יותר קל מלכתוב שירים!
[ליצירה]
תודה על התגובות! ניצן - לא רציתי ללכת מסביב, רציתי למסור הרגשה מדוייקת. אבל השומן הוא ממילא לא האישו, אלא התיעוב העצמי וההרגשה ש"אין לי זכות לתפוס מקום". anyway תודה.
[ליצירה]
מצטערת להרוס את המסיבה...
אבל לא נמאס לכם כבר מסיפורי קיטש שמתחילים אותו דבר (הבחורה הבודדה, ומה טוב אם גם בגשם) ומסתיימים אותו דבר ("כמה טוב שיש שניים...") ומתפתחים באותו אופן? עם כל כך מעט מורכבות באמצע? האג'נדה היחידה שהסיפור נושא עימו היא העניין של פתיחות או מה (לתמונות עירום??), וגם זה בצורה שיותר מדי צפה על פני השטח.
נו.
[ליצירה]
למה להיות כאלה
ציניים ומגעילים?! הבעיה שלכם זה העובדה שהוא הזכיר במפורש את עניין סיום החיים? הרי אם הוא היה פשוט מתאר כאב בלתי נסבל בלי להוסיף במפורש "הצעת פתרון" מסוג מסוים - אז זה היה בסדר. אז מן הסתם הייתם כותבים "אוי, אבנר..." או משהו בדומה. הרי כל כך הרבה מהיצירות פה מביעות כאב, על סוגיו ורבדיו השונים, וכמה יוצרים גם כתבו בעמוד-יוצר שלהם שהם כותבים מתוך כאב, או ביטאו את זה בשם שבחרו להם. וחלק גם מדברים בצורה של יאוש, חוסר מוצא, חוסר אונים וכו'. אז מה, לדבר על התאבדות זה צעד אחד מעבר למה שנראה בעיניכם לגיטימי? אתם מפחדים?
...אולי במקום לרדת על הבחור תתנו לו כמה מילות עידוד? (או שכל הרגישות שלכם שמורה לאנשים שמתבטאים בצורה שנעימה לכם?
תגובות