ברכות
יוצאת מן הארץ
ומזינה את הגפן
הנוטף מן העץ
ברכות
יוצאת מן האדמה
ומרווה את העולם כולו
שהכל נברא לכבודה
כרובי. רק כרובי
-
ירושלמי לכל הדעות, אוהב בעיקר, חולה רוח, ומכור לריצות קצרות בכיוון אוטובוסים . כרגע מעלה גרה (או לומד איך לביים את זה)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אין סיכוי שמישהו יבין את משחקי המילים בשיר הזה. (אלא אם כן יביט בכותרת) [ליצירה]
- [ליצירה] מעמקי הגלות אני קורא, לך לגאווה מחודשת, לבחירה ומה תעשה בשנה הבאה? [ליצירה]
- [ליצירה] בעז, אני אוהב אותך [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה! איכשהו הייתי חייב לקרוא את זה ממש מהר, אולי זה המבנה, אולי התוכן אולי סתם אני עצלן. הסוף מעולה, ולא כ"כ אופטימי. מן סוף כזה של עוקץ שתופס אותך בקרביים, על הדרך הטבעית בה העולם זז, ובה מי שיסתכל אל השמש יסתנוור, ולא 'ימצא את האור'. מהנה. [ליצירה]
- [ליצירה] הסבר... ההד לא תמיד מסיים את השורה אלא גם מתחיל שורה חדשה, ויותר בפירוט: * כמו עשן ממדורה, רע- בא פשוט לתאר את העשן. * מהדהד ומתמוטט, את- פה צריך לעשות איזה חילוק: מהדהד את קולות המלחמה, ומתמוטט. ותודה לזהירות על הבנת האמת שלה... ותודה לכן על הפידבק! [ליצירה]
- [ליצירה] יותר מדי!! אנא, רחם עלי! יש לי רק מוח אחד, וזוג עיניים ממושקפות שלא מסוגלים לחדור מבעד, ונותרתי גדם מעודף שכליות. [ליצירה]
- [ליצירה] חיזוק פייף, התעלת על עצמך. תן לי לחזק את אצבעותיך מפני המשטינים חלשי הלב. אין לי כח להכנס בפרטיה של היצירה, כי היא מדויקת וכאוטית להכעיס, עד גבול הקנאה. יש איזו הרמוניה, אמנם הרמונית צללים, אך היא בהחלט, יחד עם השיר עצמו, תופסת אותך בקורקבן, ומושכת אותך אל תמימות ילדותית ואפלה, והכי חשוב- אינסופית. מי יתן והנמשים לעולם לא יעזבו את פניך. מידידך, הפחות חציל. [ליצירה]
- [ליצירה] מפליא! יוצא שהספירה נועדה להפנים את מציאות העופרת(=עפר) במוחו של האדם (שהרי הוא בצורת כרוב) עד שתהא מושרשת פנימה. חזק ואמץ! יחי הכרוב! [ליצירה]
- [ליצירה] נתמלא פינו מים "ימלא אדם פיו שחוק בעולם הזה שמביאהו לידי..." לא ברור היקר, נעמת מאוד, מי יתן ונופתות צופים שכאלה ימשיכו לנבוע לך מבין האצבעות, ויתמלא פינו שחוק וזמר ומים. ממממממממממממממממממממממממ.... [ליצירה]
- [ליצירה] כן. משליחות לשליחות. אתה רוצה גם תוספות? [ליצירה]
