מבטיהם מצטלבים-
שתיקה.
ידיו אוחזות בשלה-
קירבה.
נפשו קשורה בנפשה-
אהבה.
סוסת אור
-
"הנני צריך רק לעמוד על ההקשבה העצמית, להאזין את סוד השיח של היצירה בחדרי חדריה. אשמע ותחי נפשי" (הראי"ה קוק זצ"ל)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה פשוט מ-ד-ה-י-ם! נשארתי פעורת פה וכאב בלב. אפשר להגיד שזה מעבר לנגע. זה כל כך יפה!!! אשרייך! [ליצירה]
- [ליצירה] אויש... דווקא התחלה היתה ממש ציורית שכזו, אופטימית, אך לקראת הסוף כאילו הפכת את הקערה על פיה, זה הפך להיות קצת אפלולי יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד עד יפה [ליצירה]
- [ליצירה] אוי.. זה כל כך נכון. מבט לפעמים כל כך חזק אפילו יותר ממילים וממגע... [ליצירה]
- [ליצירה] כן, להרבה מאיתנו יש החלום הזה. לא התגשם לי במלואו, רק חלר.. ואולי לכן גם היה לי את הרצון לשוב לשם ואפילו לשדרג את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] ייוו אני גם נזכרתי בקטע הזה (מהתנ"ך ) שבוע שעבר. בהקשר של עמונה. [ליצירה]
- [ליצירה] יו... לא ידעתי שאני מקור להשראות. נעים מאוד. בכולופן, כבוד הוא לי :) [ליצירה]
- [ליצירה] זה החלק שהכי אהבתי : "להיות אמיתית. לצייר כמו לכתוב. בזרימה, בהשתפכות. לדבר כמו לחשוב. ביצירתיות, בקלילות. להיות כמו ברגעים שאת מביטה בי מחוייכת ואני מרכינה את ראשי במבוכה. מסיטה מבטי אל הצד השני." [ליצירה]
- [ליצירה] כן, זה באמת מוזר. אני גם תוהה למה זה ככה ומה אפשר לעשות... [ליצירה]
